ביצים: בין אוזלת יד רגולטורית לרשלנות פושעת

ביצים: בין אוזלת יד רגולטורית לרשלנות פושעת

עצלנות או רשלנות?

ינואר 2026

מזה שנים ששוק ביצי המאכל בישראל מתנהל תחת ואקום רגולטורי מטריד. אין מדובר במחלוקות מקצועיות עמוקות או בחוסר הסכמה על התהליכים הנדרשים, אלא בדחיינות כרונית הגובלת ברשלנות של הרשויות הממונות. בעוד העולם המערבי התקדם לסטנדרטים מחמירים של בטיחות מזון ושקיפות, הצרכן הישראלי נותר מאחור, נציין שלושה כשלים מרכזיים:
1. היעדר עקיבות וסימון ביצי מאכל
נושא העקיבות (Traceability) נדון במסדרונות משרד החקלאות מזה עשור ואף נכלל בתוכניות העבודה השנתיות, אך בפועל דבר לא השתנה. היעדר סימון פרטני על כל ביצה מונע מהצרכן לדעת את מקור המזון שלו ומקשה על המדינה לבצע "איחזור" (Recall) יעיל במקרה של התפרצות תחלואה.
באיחוד האירופי (EU), על פי תקנה (EC) No 589/2008, כל ביצה חייבת להיות מסומנת בקוד המזהה את שיטת הגידול, מדינת המקור ומספר המשק הספציפי. מדובר בסטנדרט בסיסי המבטיח שקיפות מלאה.
2. "שטיפת הביצים": חלל חוקי מסוכן
בישראל לא קיים איסור מפורש בחוק על שטיפת ביצי מאכל. כידוע, מה שאינו אסור... מותר, וזאת למרות ששטיפה לא על פי מדדים מקצועיים, עלולה להחדיר זיהומים (כגון סלמונלה) לתוך הביצה אם אינה מתבצעת בתנאים מחמירים מאוד. כיום, האכיפה מתבצעת באופן אמורפי ללא בסיס חוקי מוצק
בעולם: 
אירופה: התקנה האירופית (EC) No 589/2008, אוסרת באופן גורף שטיפת ביצים מסוג Class A, מתוך תפיסה שהשטיפה פוגעת ב"קוטיקולה" (שכבת ההגנה הטבעית של הביצה).
ארה"ב (USDA): הגישה הפוכה אך מוסדרת (USDA - 7 CFR Part 56). קיימת חובה לשטוף ביצים במכוני מיון מורשים בלבד, תוך שימוש בחומרי חיטוי מיוחדים ובטמפרטורה מבוקרת, ולאחר מכן קירור מיידי.
אוסטרליה ויפן: קיימים תקנים מחמירים (כמו ה-FSANZ באוסטרליה;1) המגדירים בדיוק מתי ואיך מותר לטפל בביצה.
בישראל, לעומת זאת, אנו נותרים ב"שטח אפור" ומסוכן.
3. מחדל ההסברה על גבי האריזות
הנחיות לטיפול נכון ואזהרות מתאימות, הן כלי קריטי למניעת הרעלות מזון. למרות הבנה גורפת של חשיבות הנושא, הרגולטור הישראלי נמנע מלחייב את המשווקים להדפיס אזהרות ברורות ובולטות, כפי שנעשה במוצרי מזון רגישים אחרים.
בארה"ב, ה-FDA מחייב הצהרת בטיחות (Safe Handling Instructions) על כל אריזת ביצים. ברוב מדינות המערב, המידע לצרכן אינו "המלצה" אלא דרישת סף לשיווק.
נראה כי במשרדי הממשלה בישראל נוח יותר להמשיך ולגלגל את האחריות מאשר לקדם תקנות מתאימות; כנראה שקל יותר להשאיר את הציבור בסיכון בריאותי, מאשר לגרום לפקידים להתעורר מתרדמתם המנהלית.

 

  1. Australia New Zealand Food Standards Code - Standard 4.2.5 – Primary Production and Processing Standard for Eggs and Egg Product

נתי אלקין

ביצים: בין אוזלת יד רגולטורית לרשלנות פושעת הסימון התזונתי בביצי מאכל מקלות, גזרים וחיסונים החלטות מקצועיות או טכנוקרטיות
מידע נוסף
דחיית התקנות לצפיפות המטילות בכלובים חצבת: סוגיות ואתגרים רגולטוריים שובן של המחלות המדבקות תרכיבים תחת מתקפה אתיקה צנזורה בשם המדע שחפת בקנזס סיטי כסף מניע את העולם שפעת עופות - איום מתמשך טראמפ ותרכיבים עיוות נתונים במחקר תרכיבים ואתיקה רשלנות אסטרטגיה האם המגיפה הבאה תפרוץ מארה"ב? לא בודקים - לא מוצאים איומים חדשים תפנית בעלילה האם ישראל בדרך להיפגע ממחלת הדנגי? המוסר של חברות התרופות דנגי שפעת עופות ותרכיבים שפעת עופות - סיבה לדאגה אי אפשר לרמות כדי לרפא מחלה אפליה בשם ההסכמה שפעת עופות: לחשוב (ולא בהכרח מחוץ לקופסה) טמיפלו ושפעת עופות שחיתות או טפשות? האם נפל דבר בישראל? האם החלטות ה-FDA מבוססות מדע? כלכלה, מגיפה ועוד משהו על דוגמה אישית רווחת המטילות פייזר ותרכיב Covid-19 לא כל המתפרסם, מדע הוא תרכיבי שפעת ואוכלוסיה מבוגרת רפואה ופרטיות אחריות נוברטיס שלוחת ההטלה לאן? שחיתות בפארמה רווחת המטילות תרופה חדשה תוויות מאבקו של האזרח הקטן ילדים ותרכיבים שקיפות צרכנית מומחיות מי אשם? אופן חשיבה יצור מקומי בריאות אחת שפעת עופות ניוקסל פורמלדהיד סלמונלה ותרבות השקר שקיפות רק רציתי לדעת... עוברים למזון כלבים? חקירה אפידמיולוגית עופות ללא אנטיביוטיקה דוברות ואמירת אמת ג'יאהד ומחלת הפוליו איש אינו עומד מעל לחוק שקיפות ופוליו דיאוקסינים השירותים הווטרינרים מועצת הלול כחול-לבן אמינות גבול הבושה