שורש הבעיה: התבדלות וניתוק מידע מדעי
פברואר 2026
בשנתיים-שלוש האחרונות אנו עדים להתפרצות מחודשת של מחלת החצבת במדינות רבות בעולם, ובהן ישראל. עם זאת, הנתונים בישראל חריגים בכל קנה מידה. זאת ועוד, החריגה בולטת במיוחד לנוכח העובדה ששיעורי ההתחסנות הכלליים באוכלוסייה הישראלית אינם נמוכים בהשוואה למדינות אחרות, ואולי אף גבוהים מהן משמעותית.
הטבלה הבאה מציגה את נתוני התמותה מהחצבת במדינות נבחרות, ביחס לגודל האוכלוסייה ושיעורי ההתחסנות לשנת 2023-2024
|
מדינה |
מקרי מוות |
גודל אוכלוסיה (מיליון) |
מקרים ל-100,000 תושבים |
שיעור התחסנות (% אחרי חיסון ראשון) |
|
ארה"ב |
3 |
342.6 |
0.0009 |
92 |
|
רומניה |
25 |
18.8 |
0.13 |
65.5 |
|
צרפת |
4 |
66.7 |
0.006 |
95 |
|
הולנד |
1 |
18.5 |
0.005 |
89 |
|
אירלנד |
1 |
5.3 |
0.019 |
90 |
|
ישראל |
15 |
10.2 |
0.15 |
89% |
*מקור הנתונים לשנת 2024: ארגון הבריאות העולמי (1). נתוני ישראל הם של משרד הבריאות.
מדוע להתמקד בנתוני תמותה ולא במספר הנדבקים?
ההתמקדות במספר מקרי המוות, ולא במספר מקרי ההידבקות הכללי, נובעת משתי סיבות מרכזיות:
- דיוק הנתונים: מקרי מוות הם נתון מוחלט וחד-משמעי, בעוד שמספר מקרי ההידבקות לוקה לעיתים בחסר עקב תת-אבחון ותת-דיווח.
- איכות הטיפול וההשגחה: מקרי תמותה, במיוחד כאשר פעוטות מגיעים לבתי החולים במצב קריטי, משקפים לעיתים תמונה של הזנחה או רשלנות טיפולית בתוך המשפחה.
שורש הבעיה: התבדלות וניתוק מידע מדעי
מהי הסיבה למצב הקיצוני בישראל? להערכתי, המפתח טמון בהיעדר לימודי ליבה בקהילות מסוימות. ניתוח האירועים חושף מאפיין מובהק: המוקדים המרכזיים של התפרצות המחלה נמצאים בקהילות ספציפיות בירושלים ובבית שמש, שבהן שיעור ההתחסנות צנח אל מתחת ל-80%. על פי נתוני משרד הבריאות לשנים 2023–2024, שיעורי ההתחסנות במנה הראשונה נגד חצבת עומדים על 75% בבית שמש ו-76% בירושלים (2), נתונים הנמוכים משמעותית מיעד היעד הלאומי הנדרש, העומד על 95%. השלכותיו של פער זה באו לידי ביטוי קיצוני בנתוני התמותה:
- ריכוז גאוגרפי: תשעה מבין הנפטרים התגוררו בסמיכות חריגה זה לזה, בתוך תא שטח של קילומטר רבוע אחד בלבד באזור החרדי הוותיק בירושלים. נתון זה ממחיש את הסכנה האדירה הטמונה ב"כיסי אוכלוסייה" שאינה מחוסנת (3).
- נתוני שנת 2025: במהלך שנה זו נפטרו 12 חולים, כולם משתייכים לקהילות החרדיות. מרביתם המכרעת היו תינוקות ופעוטות שלא חוסנו, ולמרות שלא סבלו ממחלות רקע קודמות, לא עמדו בפני סיבוכי המחלה (3).
נושא "כיסי אי-התחסנות" הוא אחד המוקדים המרכזיים במחקר האפידמיולוגי המודרני של מחלת החצבת. מחקרים מראים כי גם כאשר שיעור ההתחסנות הלאומי גבוה (מעל 95%), ריכוז של אנשים לא מחוסנים באזור גיאוגרפי או חברתי מצומצם מאפשר לנגיף להתפשט במהירות (4,5).
נראה כי הסיסמה הפוליטית "נמות ולא נתגייס" תורגמה בפועל למדיניות מסוכנת של "נמות ולא נתחסן". הניתוק ממערכת החינוך הממלכתית וממוסדות המדינה מוביל ליצירת אוטונומיה חברתית המתנהלת במנותק מהמציאות ומהידע המדעי המקובל.
סיכום
כאשר מוסיפים לניתוק החברתי הזה ממשלה המתפקדת ללא שר בריאות במשרה מלאה, התוצאה היא טרגית: 15 בני אדם, רובם המכריע פעוטות, קיפחו את חייהם במחלה שג'ון אנדרס העניק לאנושות את הכלים לנצח.
הבעיה אינה מסתכמת רק בסיכון העצמי של אותן קהילות; האוכלוסייה שאינה מתחסנת מסכנת גם את סביבתה הקרובה ואת הציבור הרחב המקפיד על חיסונים. כאן טמון הכשל המרכזי של משרד הבריאות. בדומה למדיניות שננקטה בזמן מגפת הקורונה, יש לנקוט ביד קשה ולהטיל הסגרים על יישובים, שכונות וקהילות המסרבות להתחסן, ובכך למנוע את המשך התפשטות המחלה. ולמי שמרים גבה, נדגיש שזו מדיניות שננקטה בארה"ב במוקדי חצבת.
נתי אלקין
- https://immunizationdata.who.int/global/wiise-detail-page/measles-vaccination-coverage?CODE=USA&ANTIGEN=MCV2&YEAR=
- התנועה לחופש המידע. https://www.meida.org.il/17543
- מכון דוידסון, מכון וייצמן למדע. https://davidson.org.il/read-experience/sciencenews/disease-report-summary-2025/
- Phadke VK, Bednarczyk RA, Salmon DA, Omer SB. Association between vaccine refusal and vaccine-preventable diseases in the United States: a review of measles and pertussis. Jama. 2016 Mar 15;315(11):1149-58.
- Gastañaduy PA, Budd J, Fisher N, Redd SB, Fletcher J, Miller J, McFadden III DJ, Rota J, Rota PA, Hickman C, Fowler B. A measles outbreak in an underimmunized Amish community in Ohio. New England Journal of Medicine. 2016 Oct 6;375(14):1343-54.
