בכירי מערכת הבריאות דנים בסנקציות נגד סרבני התחסנות
דצמבר 2025
בכנס עמותת "חברים לרפואה" עלתה דרישה חריפה מצד ראשי קופות החולים לנקוט יד קשה נגד הורים שאינם מחסנים את ילדיהם, כולל שלילת קצבאות ומניעת כניסה למוסדות חינוך. מנגד, עולות שאלות מורכבות לגבי ההצדקה המדעית לצעדים אלו כשמדובר בשפעת עונתית, במיוחד לאור נתוני ההתחסנות בקרב הצוותים הרפואיים עצמם.
בכנס שנערך לאחרונה ביוזמת עמותת "חברים לרפואה", התפתח דיון סוער סביב סוגיית הטיפול ב"סרבני חיסונים". בכירי קופות החולים בישראל הציגו חזית כמעט אחידה הקוראת למדינה להפעיל סנקציות כלכליות ומנהלתיות על מי שבוחרים שלא להתחסן או שלא לחסן את ילדיהם.
חיים פרננדס, מנכ"ל קופת חולים לאומית, הוביל קו תקיף במיוחד כשהציע ליצור זיקה ישירה בין חובת ההתחסנות לזכאות להטבות סוציאליות. "ניתן לבחון פגיעה בקצבאות ילדים והגבלת הטבות שונות, כדי שהציבור יבין שלבחירה לא להתחסן יש מחיר כלכלי." דברים ברוח דומה נשמעו גם מפי ד"ר ערן רוטמן, המשנה למנכ"לית מכבי שירותי בריאות, שהדגיש את הפן האתי: "הורה שלא מחסן את ילדיו אינו מקבל החלטה פרטית; הוא מסכן את ילדיו ואת הקהילה כולה." פרופ' דורון נצר משירותי בריאות כללית הרחיק לכת והציע לאמץ מודלים אירופיים מחמירים, במסגרתם נאסרת כניסת ילדים לא מחוסנים לבתי ספר ולגנים. מנגד, נשמעה קולה של קופת חולים מאוחדת, שמנכ"לה הביע התנגדות לגישת הענישה וטען כי במנטליות הישראלית, הסברה והנגשה יעילות יותר מ"מקלות".
בין חצבת לשפעת: האם הבסיס המדעי מוצק?
מבחינה מדעית-רפואית, קיים הבדל תהומי בין סוגי התרכיבים והמחלות שנדונו. במקרה של מחלת החצבת, הדרישה לסנקציות נשענת על קרקע מוצקה: מדובר בנגיף מדבק ביותר, החיסון נגדו מציג יעילות ובטיחות יוצאי דופן, והתפרצויותיו האחרונות (שהובילו למותם של 12 פעוטות) התמקדו באופן מובהק באוכלוסיות שלא התחסנו. בארה"ב אף תיקפו את העלות הכלכלית העצומה של כל מקרה חצבת למערכת הבריאות ($16,200/מקרה), נתון המחזק את הטענה כי מי שבוחר שלא להתחסן, ראוי שיישא בעלויות הטיפול.
אולם, כאשר הדיון עובר לחיסון השפעת העונתית, התמונה מורכבת יותר. בניגוד לחצבת, יעילות תרכיבי השפעת משתנה משנה לשנה ולעיתים אינה גבוהה דיה כדי להצדיק כפייה או סנקציות דרקוניות. השאלה המקצועית הנשאלת היא האם הניסיון להציג את הנמנעים מחיסון שפעת כ"בורים" או "אנטי-מדע" אכן עומד במבחן המציאות. נתוני ההתחסנות הנוכחית כנגד שפעת בקרב הציבור הכללי עומדים על כ-17% בלבד, אך הנתון המטריד באמת נמצא דווקא אצל "שומרי הסף": בעונת החורף 2023-2024, רק 24% מהצוותים הרפואיים בישראל בחרו להתחסן.
אם שיעור ההתחסנות נגד שפעת הוא אכן מדד לאינטליגנציה או להשכלה מדעית, כנראה שהמצב של ציבור הרופאים והאחיות שלנו מדאיג הרבה יותר מהשפעת עצמה.
נתי אלקין
