איכות הביצה בישראל: השפעת גורמים טרום ולאחר הטלה
מחקר שנעשה ע"י קבוצת חוקרים מישראל, בחן השפעות של גורמים טרום הטלה ולאחר הטלה על איכות הביצה בישראל. המחקר כלל 80 להקות הטלה.
בין הגורמים טרום ההטלה שנבחנו היו סוג הממשק (כלובים/נטול כלובים) וגודל הלהקה (עד 10,000 מטילות ומעל 10,000 מטילות). כמו כן נבחנו הגורמים הבאים: גזע, גיל הלהקה, סוג המזון, סטטוס בריאותי.הגורם שלאחר ההטלה שנבדק היה טמפרטורת אחסון הביצים (20 או 4 מ"צ) בתקופת זמן של 28 ימים.
תוצאות המחקר:
1. לסוג הממשק לא היתה השפעה על איכות הביצה, אבל בלהקות קטנות מ-10,000 עופות בממשק כלובים, איכות הביצה היתה טובה יותר בהשוואה לשאר הקבוצות (להקות אילו אופייניות למשק המשפחתי בישראל). יש לציין שהלהקות הקטנות היו מאוכלסות בכלובי סוללה והגדולות בכלובים "קהילתיים" - מה שמוגדר גם כ"לולי רפורמה" ויתכן ומכאן נובע ההבדל.
2. גיל הלהקה: ככל שגיל הלהקה עולה, גודל הביצה גדל ואיכות הביצה יורדת.
3. אחוז חלבון גבוה במזון (מעל 17%), תרם לאיכות ביצה טובה יותר.
4. מחלת הניוקסל פגעה במעט באיכות הביצה.
5. גזע: הגזע דקלב נתן איכות ביצה טובה יותר בהשוואה לגזע היילין. בין ההיליין ללוהמן לא נמצאו הבדלים.
6. טמפרטורה: ביצים שהוחזקו בטמפרטורה של 20 מ"צ הציגו ירידה מהירה באיכות הביצה. למעשה כבר אחרי 7 ימים בטמפרטורה של 20 מ"צ חלה ירידה חדה באיכות הביצה. נתונים אלה מצביעים למעשה שעל פי הגדרות החוק בישראל, חלק גדול מהביצים מגיעות לצרכן באיכות ירודה. אמנם העברת הביצים לאחר 7 ימים בטמפרטורה של 20 מ"צ למקרר (4 מ"צ), שמרה על יציבות איכות הביצה עד 28 יום מההטלה, אך על פי הממצאים במחקר זה, התנאים המוגדרים היום בחוק בישראל, אינם מבטיחים איכות ביצה גבוהה לצרכן.
איכות הביצה = נמדדה ביחידות Haugh, כאיכות תוכן הביצה. לא נבחנה איכות הקליפה.
 |
|
