מדיניות משרד החקלאות: סימון ביצים
במסגרת יום עיון שערך משרד החקלאות ועסק במדיניות משרד החקלאות בשלוחת ביצי המאכל ניתנו מספר הרצאות.
אורי צוק בר, ממשרד החקלאות, הציג את שיטת הסימון החדשה שצפויה להיות מקודמת ע"י משרד החקלאות.
השיטה למעשה היא העתק של הסימון באירופה. נשאלת השאלה מדוע לקח כל כך הרבה זמן לקדם נושא עקיבות חשוב ומרכזי זה. אבל, נבקש להדגיש נושא שלדעתנו אנשים לא כל כך מצויים בו. כתבתנו על כך בעבר וכנראה שאיש לא קרא.... אז נחזור על כך.
סימון תאריך אחד על גבי הביצה של 28 יום מהטלה או מיון (מה שיחליטו), מקצץ למעשה 30 יום המומלצים היום לצריכת ביצה אם הביצים אוחסנו במקרר הצרכן. הצרכן מקבל תאריך אחד וזה התאריך שינחה אותו בשימוש. איש לא יקנה ביצים שהתאריך המוחתם עליהן קרוב.
אנו מעירים בנושא זה לא בהיבט האם נכון או לא נכון לעשות זאת, אלא כדי שאנשים יבינו את המשמעות הכלכלית של הפחתת כ- 22 יום מחיי הביצה.
בעקבות פנייה שלנו בנושא, לחשו לאזנו של "משרד החקלאות" ואלה ענו... נכון, כנראה שנוסיף את ה-30 יום במקרר כמו היום. אז כאן, נחזיר אתכם לעמדת השו"ט:
הכוונה בכל ההצעות היא להקביל את הדרישות בישראל לאירופה.
ושנית לשינוי זה יש משמעות מקצועית היות ושמירה של ביצי מאכל בקרור היא הדרך היחידה לצמצום הסיכון הנובע מאחסון ארוך. אם זאת, במידה ומועדי השיווק והצריכה מוארכים ליותר מ-3 שבועות, הסיכון עולה גם כאשר הביצים מוחזקות בקרור. אבל למי באמת איכפת מבריאות הציבור?
דיבורים ללא מעשים:
החטיבה למחקר כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, הציגה באוקטובר 2012 (!), מצגת בנושא סימון ביצים, מאז עברו קרוב ל-11 שנה.
בתכנית העבודה של משרד החקלאות לשנת 2016, חובת סימון ביצי המאכל הוצגה כנושא לביצוע.
בחודש פברואר 2016, הוצג ע"י משרד החקלאות דו"ח הערכת השפעות הרגולציה, שכותרתו "סימון ביצי מאכל לצורך התמודדות עם הברחת ביצים".
|
|
|
