מה חדש בישראל - 2021

מה חדש בישראל - 2021

מדוע לא משווים ביצים לעגבניות?

4 אוקטובר, 2021

ההתמודדות עם העמידות לתכשירים אנטי-מיקרוביאלים מחייבת מידע אמין, תקף ובר-השוואה, לגבי שימוש בתכשירים אלה בבעלי חיים. בכדי להפיק דו"ח נכון ומדוייק חייבים תחילה לקיים מערכת איסוף נתונים מקצועית וראויה.
קריאה מעמיקה וסקירה של הגרפים בדו"ח לגבי השימושים בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים בישראל, שהתפרסמה לאחרונה ע"י השו"ט, מעלה תהיות רבות לגבי איכות הנתונים והסקת המסקנות. כל איש מקצוע המצוי בענף יכול להבחין שהנתונים אינם מסתדרים עם המציאות. נציג לכם שתי דוגמאות פשוטות שידגימו מדוע הנתונים בדו"ח בעייתיים (מעבר לבעיות שורשיות בדו"ח, שהוצגו בדיווח קודם).
דוגמה אחת:
רופא וטרינר א' מחליט לטפל בלהקת פטמים בגיל 20 יום בתכשיר אנרופלוקסצין במינון המומלץ 10 מ"ג/ק"ג משקל גוף משך 3 ימים.
רופא וטרינר ב' מחליט לטפל בלהקת פטמים (אחות במקור ובבקיעה) בתכשיר פלורפניקול במינון המומלץ 30 מ"ג/ק"ג משקל גוף למשך 3 ימים.
שני הרופאים בהתנהלותם המקצועית נותנים משך טיפול זהה בתכשיר אנטימיקרוביאלי, 3 ימים. במידה ונחשב את החומר הפעיל, כפי שנעשה בדו"ח יוצא שרופא ב' נתן פי 3 תרופה בהשוואה לרופא א'. השוואה לא נכונה.
דוגמה שנייה:
נניח שכל שלוחת הפטם במדינת ישראל משתמשת במהלך שנה נתונה, בתכשיר אנטי-קוקצידיאלי אחד עד גיל 30 יום. התכשיר הוא דיקלזוריל. המינון המומלץ הוא 1PPM.
כמות החומר הפעיל שהיתה בשימוש באותה שנה תהיה כמות טון תערובת שנצרכה משך 30 יום * 1PPM.
שנה לאחר מכן, יוחלף התכשיר האנטי-קוקצידיאלי למוננסין. המינון 100PPM (מינון פי 100 כדי לקבל תגובה נדרשת דומה)*. אם הייצור וניצולת המזון הם ללא שינוי, כמות תערובת תהייה זהה, אבל כמות החומר הפעיל תהיה פי 100 גבוהה משנה קודמת. הבסיס המקצועי של שימוש בתכשיר אנטי-קוקצידיאלי משך 30 יום לא השתנה, בדו"ח שיתבסס על שימוש בחומר פעיל, השינוי יהיה עצום.
אז מה עושים?
אנו נדרשים למצוא מכנה משותף, שבאמצעותו נוכל לקיים השוואה בין תכשירים אנטימיקרוביאלים שונים.
לכל חומר פעיל קובעים מינון מומלץ ליום טיפול (יש להחליט על מינון מומלץ כפי שמותווה או מינון בפועל המקובל בשדה).
הנתון של סך כמות החומר הפעיל של תרופה מסויימת בשנה מחולק למינון, יתן לנו את הכמות בק"ג של עופות שטופלו (סכום כלל התרופות יתן את הכמות הכוללת של ק"ג עופות מטופלים).
לצורך אחידות (כל זמן שאין בסיס נתונים מדוייק יותר, כמו התבססות על מרשמי רופאים), מחליטים שבממוצע משקל עוף מטופל הוא 1 ק"ג.
מחשבים את מס' העופות המטופלים ביום אחד.
הכמות הכוללת של עופות שיוצרו במהלך שנה אחת לחלק לכמות העופות המטופלים/יום יתן לנו נתון משוקלל של ימי טיפול. 
עכשיו ניתן לקבוע שבממוצע רופא וטרינר בישראל נותן X ימי טיפול לעוף (כמובן שהנתונים של הספקת התרופות חייב להעשות על פי שלוחה) ונתון זה הוא בר-השוואה למס' ימי טיפול ממוצע בשלוחה מסויימת, בבריטניה, הולנד או כל מדינה אחרת. ויותר מכל, מדובר בנתון שיכול לשמש בסיס להתווית יעדים ומטרות לצמצום השימוש בתכשירים אנטימיקרוביאלים.
אם נתעקש להשוות ביצים לעגבניות, כל שנקבל יהיה ... שקשוקה.


* המינוח המקצועי בפרמקולוגיה נקרא: Potency והוא מגדיר את כמות התרופה הנדרשת כדי ליצר אפקט של תגובה נתונה. תרופות נבדלות זו מזו בפוטנטיות שלהן.