מה חדש בישראל - 2021

מה חדש בישראל - 2021

דו"ח השו"ט בדבר שימושים בתכשירים אנטיבקטריאלים בענפי החי בישראל 2014-2019

2 אוקטובר, 2021

דו"ח על היקפי השימוש בענפי החי בכל מדינה הוא דו"ח שבסיס נתונים מדוייק אינו דבר קל להשיג ותנודות בנתונים המשמשים לכתיבתו סבירים שיהיו. עם זאת, הדו"חות כאשר הם מסתמכים על איסוף נתונים איתן, הם מספקים מבט נכון על היקפי השימוש באותה מדינה. בימים אלה מתפרסם דו"ח של השו"ט העוסק בשימוש בתכשירים אנטיבקטריאלים בענפי החי בישראל לשנים 2014-2019. בסיס הנתונים עליו מתבסס דו"ח השו"ט, הוא בסיס רעוע, שאינו מאפשר הסקת מסקנות לגבי המצב המדוייק בענפי החי בישראל. יתכן והמצב טוב יותר, יתכן והוא גרוע יותר. הדו"ח לדאבוננו, אינו משקף את המציאות, כי בסיס הנתונים הנדרש לדו"ח מעין זה, אינו קיים.
הדו"ח אינו מתבסס על שימושים, אלא על: 
"שאלון לבעלי רישום תרופות וטרינריות אשר מייבאים ומייצרים תרופות אנטימיקרוביאליות לשימוש בחיות מייצרות מזון בישראל. הסקר כלל שאלות על שם החומר הפעיל, משפחה אנטימיקרוביאלית אליה החומר שייך, כמות מיובאת ו/או מיוצרת ביחידת משקל חומר פעיל. בשנתיים האחרונות, בשיתוף פעולה עם הארגון הבין לאומי לבריאות בעלי חיים (OIE), איסוף הנתונים הפך מדויק יותר, וכולל חלוקה עפ"י קטגוריית בעל חיים". - כך על פי הדו"ח אבל....
יבואן או יצרן מקומי של תוסף רפואי לתערובת הרשום או משמש למגוון בעלי חיים (עופות/בקר/צאן/חזירים), המוכר את התכשיר מבית המסחר לתרופות שלו למכון תערובת (מקום ניפוק) אינו יכול לדעת לאיזה סוג בעל חיים התרופה שימשה. יתרה מכך, מכוני תערובת מוכרים תערובות ללקוחות ברשות הפלשתינאית ובעזה, ליבואן אין שמץ של מידע לאן הופנה התכשיר אותו ייבא.
אם דיווח היצרנים הוא על פי הייצור ושל היבואנים על פי היבוא, כפי שכתוב בדו"ח ולא על פי מכירות, הרי שהוא כולל את כלל המכירות של היצרנים והיבואנים לרשות הפלשתינאית ולעזה.
עמ' 4 בדו"ח (ציטוט): "בנוסף, ניתן לראות שמשפחת ה"Polypeptides" הכוללת את מולקולת ה"Bacitracin" נמצאה בשימוש מוגבר בשנים 2015–2014, השימוש בה ירד בין השנים 2017–2016 ולאחר מכן עלה חזרה בשנים 2019–2018. ההסבר לתבנית השימוש המתוארת בעקומות היא שבשנת 2017 נכנס לתוקפו חוק המספוא אשר העביר את הרישום של תרופות אלו מ"תוספי מזון" (במשרד החקלאות) ל"תרופות רשומות" (במשרד הבריאות), וגרם לירידה בשימוש של תרופה זו.
בשנת 2018 התרופה נרשמה באישור חריג של משרד הבריאות וחזרה להיות דומיננטית בשוק. חשוב לציין שמשפחת ה"Polypeptides" כוללת גם את מולקולת ה"Colistin*" אשר נחשבת אנטיביוטיקה המשמשת כמוצא אחרון ברפואה ההומנית  (Drug of last resort) לטיפול בחיידקים עמידים. עפ"י נתוני הסקר הזה, אין דיווח על שימוש בתכשיר ה"Colistin" בבעלי חיים מיצרי מזון בישראל."
אי הדיוקיים בפסקה זו הם רבים:
1. התכשיר בציטרצין (BMD), נרשם כתרופה שנים רבות לפני שזרזי הגידול עברו לרישום במשרד הבריאות. על פי משרד הבריאות התכשיר הוגש לרישום (כתרופה) באוגוסט 2005 ונרשם כתרופה בשנת 2008(!).
2. הירידה בשנת 2016-2017 אינה יכולה להיות קשורה להעברת הרישומים של זרזי הגדילה מטיב מספוא למשרד הבריאות, היות והיום הקובע להעברה זו היה ה-1 בינואר 2018.
3. התכשיר בציטרצין לא אושר בשנת 2018 באישור חריג. התכשיר היה רשום כדין. זרז גדילה בשם מקסוס - Avilamycin, הוא זה שקיבל אישור חריג ממשרד הבריאות במהלך שנת 2018 (מקסוס נרשם בישראל כתרופה בשנת 2020).
4. שימוש בקוליסטין קיים גם קיים במדינת ישראל, הן מייצור מקומי והן מיבוא.
הכוונה לקיים דו"ח שימושים של תכשירים אנטימיקרוביאלים בענפי החי בישראל, היא נכונה וראויה ועליה יש כמובן לברך. אך דו"ח מעין זה, הוא מסמך עבודה ולכן הוא חייב להיות נכון ומדוייק עד כמה שניתן. איסוף הנתונים אינו פשוט, אך יש דרך לעשות זאת באופן מקצועי, אמין וראוי- קיצורי דרך הם לא פתרון.


*במהדורה השישית של רשימת התכשירים האנטי-מיקרוביאלים החשובים ביותר לרפואת האדם (רשימת ה- CIA של ארגון הבריאות העולמי), שפורסמה בשנת 2019, ארגון הבריאות העולמי העביר את תכשירי הפולימיקסינים (פולימיקסין B וקוליסטין) לסיווג תכשירים "בעלי החשיבות הגבוהה והקריטית ביותר בין התכשירים האנטי-מיקרוביאלים".