מה חדש בישראל - 2020

מה חדש בישראל - 2020

הנימוקים הנכונים לצמצום יבוא ביצי מאכל לישראל

31 יולי, 2020

מכתבו של מנכ"ל המועצה, המופנה לשר האוצר, מבקש לדחות את הדרישה של עמותת "האינטרס שלנו הלובי שלך בכנסת", לביטול מכסי מגן לביצי מאכל. הנימוקים שהוצגו במכתבו של מנכ"ל המועצה, היו לדעתינו מוטים ולא מדוייקים. עם זאת, עמדתנו היא שדרישת מנכ"ל המועצה לדחות את הפנייה מוצדקת, הנימוקים לא.
החלטנו להציג את הנימוקים המקצועיים שאמורים להוביל את שר האוצר להחלטה לדחות את פניית העמותה.
1. ההשוואה בין נתוני הנגיעות בסלמונלה בשלוחת ההטלה במדינת ישראל לאירופה, אכן מראה יתרון יחסי למשקי ההטלה באירופה, שיעור הנגיעות בסלמונלה כללי שם נמוך מזה המדווח בישראל. האם השוואת הנתונים היא אכן מדוייקת? התשובה היא לא. בישראל כמו באירופה, ניטור להקות ההטלה מתבצע בממוצע כל 15 שב'. חלק מהדיגומים המתבצעים לאורך חיי הלהקה נעשים באירופה ובישראל ע"י פקח של השירותים הווטרינרים, אבל הדגימות האחרות מתבצעות באירופה ע"י בעל המשק, ובישראל ע"י פקח של המועצה לענף הלול. ניתוח הנתונים באירופה, העלה ששיעור הדגימות החיוביות מדגימות של פקחי השירותים הווטרינרים גבוה יותר מזה שנעשה ע"י המשק עצמו. אמנם, הדיגום שנעשה ע"י פקח השירותים הווטרינרים מבוסס על דיגום נרחב יותר המגביר את הסיכוי לאיתור להקות חיוביות, אך עולה החשש שהדיגום ע"י בעל המשק באירופה משפיע על ממצאי סלמונלה נמוכים יותר.
2. אירופה מצטיירת במקרים רבים כדוגמה שיש לכוון אליה. לא פעם גם בתחום עיסוקנו הדברים נכונים. לדוגמה: רווחת המטילות, עקיבות ושקיפות מלאה בתחום ביצי המאכל, מידע מפורט הכולל המלצות טיפול נכון ע"ג אריזות הביצים ועוד. האם כאשר מדובר בבטיחות המזון, אירופה היא מושא לחיקוי? האם יבוא של ביצים מאירופה מבטיח לנו איכות טובה יותר וסיכון נמוך יותר להרעלות מזון?
לא בהכרח!
ביצי מאכל שמקורן בפולין, היו מעורבות בהתפרצות סלמונלה נרחבת במספר רב של מדינות באירופה, הגורם: סלמונלה אנטריטידיס. האירוע הנרחב כלל גם מקרה מוות אחד.
אירוע ה-Fipronil בביצי המאכל באירופה, חשף לסיכון בריאותי מיליוני אזרחים ביבשת, לאחר שמגדלי מטילות באירופה ריססו את המטילות בחומר הדברה אסור. האירוע נמשך חודשים, ולמרות פניות של וטרינרים לרשויות בהולנד בדבר חשד לשימוש בחומרים אסורים, תגובת הרשות היתה איטית וחשפה ציבור רחב לסיכון בריאותי.
ביצי מאכל שיובאו בעבר לישראל מאוקראינה וספרד, נמצאו נגועות בסלמונלה אנטריטידיס. למרות שהיבוא נעשה לכאורה ממשקים מנוטרים שאושרו מראש ע"י השירותים הוטרינרים בישראל שביקרו שם.
לאחרונה, מדווחת התפרצות של סלמונלה בקרב בני אדם בבריטניה, כאשר המקור הוא ביצי האיכות Lion Eggs.
3. משק המטילות בישראל, עובר בשנים האחרונות שינוי לטובה, אמנם יש עדיין עבודה רבה לעשות, אך המגמה היא חיובית והשיפור בעקבות מאמצים רבים של השירותים הווטרינרים אכן ניכר. בעת קשה זו של משבר כלכלי, חובה עלינו לתמוך ביצור המקומי בכלל והחקלאי בפרט. בסעיף 30 במכתבו של מנכ"ל המועצה נטען, ש"יבוא יכול להיות מותר אך ורק ממדינות העומדות בתנאים הווטרינרים המקובלים בארצות מערב אירופה, כפי שהמגדלים בארץ עומדים בהם". אבל למי שזכרונו קצר אזכיר, מי שלימד את משרד האוצר שניתן ליבא ביצים במחירים מוזלים, היתה זו המועצה לענף הלול, שקידמה לפני שנים את יבוא הביצים מטורקיה. הביצים יובאו ממשקים שלא חיסנו את הלהקות בתרכיבי סלמונלה. באותה עת, הייתי היחיד שיצא נגד החלטת המועצה והשירותים הווטרינרים וטענתי שאסור לאשר יבוא זה וחייבים לסמן את הביצים המיובאות כפי שמחייב החוק. המועצה יחד עם השירותים הווטרינרים דחו את עמדתי ורק לאחר תביעה ייצוגית בה הועברה ביקורת נוקבת של השופטים על התנהלות השירותים הווטרינרים, החלו להחתים את ביצי היבוא. בהמשך, גם הופסק היבוא מטורקיה. עד היום אני זוכר את תגובתו של בכיר במועצה לענף הלול שאמר לי "אתה יודע מה יקרה אם נסמן את הביצים המיובאות מטורקיה? הצרכן לא יקנה!"  
4. יבוא ביצי מאכל במידה ואינו נעשה בהטסה מחייב הובלה ימית של מספר ימים, בהתאם לארץ היבוא. לא פעם הגיעו לישראל ביצים מעופשות ובאיכות ירודה.

בואו נעשה יחד לטובת הייצור החקלאי המקומי, נקדם את המחייב שיפור לאיכות ביצי המאכל המיוצרות בישראל, רווחת המטילות, שקיפות מלאה מול הצרכן במחיר הגון ותחרותי.