מה חדש ישראל - 2019

מה חדש ישראל - 2019

מי אתה מנכ"ל משרד החקלאות - שלמה בן אליהו?

19 יולי, 2019

שלוחת ההטלה מקיימת בחודשים האחרונים עימות קשה מול השירותים הווטרינרים ומשרד החקלאות. הפונקציה התקיפה במשרד המובילה עמדה חדה וברורה היא זו של מנכ"ל המשרד, עו"ד שלמה בן-אליהו. המתנגדים מציגים אותו כ"אויב החקלאים" אך מעבר לביטויים אמוציונאלים כדאי לבחון מיהו שלמה בן אליהו ומהן עמדותיו האמיתיות. ניסינו לצורך כך לרכז מידע על דרכו ועל אמירותיו כפי שהן אכן מייצגות את האג'נדה הניהולית שלו.
שלמה בן אליהו הוא בנו הבכור של הרב מרדכי אליהו, מי שכיהן כרב הראשי לישראל בשנים 1983-1993. בצבא הוא שירת בחיל השריון, במילואים כקצין ברבנות הצבאית וסיים לימודיו במשפטים באוניברסיטת בר-אילן.
משנת 1999 ועד 2006 עסק בן-אליהו, או כמו שחבריו קוראים לו "בן" בתפקידים ציבוריים: מנכ"ל משרד השיכון, מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל ומנכ"ל החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית. לאחר הפסקה בה עסק בפעילות בתחום העסקי, חזר בשנת 2012 למגזר הציבורי והתמנה לממלא מקום מנכ"ל חברת מוריה - החברה לפיתוח ירושלים. בין היתר בן אליהו שימש דירקטור במספר חברות ובהן מינהל מקרקעי ישראל ורשות הנמלים והרכבות. כמו כן עמד בראשות כמה ועדות ממשלתיות. ב-2013 חזר לתפקיד מנכ"ל משרד השיכון תחת השר אורי אריאל עימו המשיך בשנת 2015 למשרד החקלאות, שם הוא משמש מנכ"ל עד היום. 
מדובר ללא ספק באיש ניהול ועשייה עם נסיון עשיר ומוכח בתחום הציבורי והמנהלי.
על עמדותיו של המנכ"ל בתחום שלוחת ההטלה, ניתן ללמוד מתשובות לסדרת שאלות שהועברה אליו ע"י העיתון קו למושב.
"ביצה הינה מוצר צריכה בסיס כמו לחם על כן קבע המחוקק כי מחיר הביצה לצרכן יהיה בפיקוח. את הביצים צורכים כמעט מידי יום גם מבוגרים, ילדים ומוחלשי חיסון. על כן אחריותנו שהביצה תהיה, מבחינה בריאותית, ברמת איכות טובה ולהקטין את החשש מזיהומים והעברת מחלות. לצערנו, חלק משמעותי מהלולים שבהם המטילות מטילות ביצים הם לולים שנבנו לפני כ- 40-60 שנה, הסבירות היא שביצה שהוטלה בלול ישן כזה יש סיכון שחלקן מזוהמות. אכן, בשנים 2017/8 נמצאו כ- 30% מהלולים מזוהמים בסלמונלה כש- 4% מתוכם היו מזוהמים בסלמונלה "אלימה". בשנת 2017 אף הושמדו כ- 800 אלף תרנגולות שהיו חשודות כנגועות במחלה, בשנה האחרונה צומצמה הנגיעות בלולים. למעלה מ- 10 שנים מנסים משרדי הממשלה "לשכנע" את מגדלי ההטלה להרוס את הלולים הישנים ולבנות לולים מודרניים מחוץ ליישובים לולים, אשר עומדים בתנאי בטיחות ביולוגית טובה, אך מגדלי ההטלה מתנגדים למהלך זה ודורשים מהממשלה לסייע להם כספית בעלויות בניית הלולים החדשים. אכן, לפני כשנה וחצי הציעו משרד החקלאות ומשרד האוצר ל- 1800 מגדלי ההטלה סך של 340 מלש"ח(!) למעבר ללולים החדשים, אך חלק מנציגי מגדלי ההטלה סירבו לחתום על ההסכם. לאור זאת, פעלה הממשלה לבצע פיילוט בעלות של 50 מלש"ח כדי לבנות מכספי המדינה בסיס ללולים המודרניים מחוץ ליישובים. אך גם למהלך זה התנגדו חלק מנציגי המגדלים.
משכך, לא נותרה לשירותים הווטרינריים ברירה, אלא לחייב את בעלי הלולים לעמוד בדרישת התקנות המחייבות [תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים) - 1981] ולשפץ את הלולים הישנים, כך שמגדלי ההטלה יחויבו להתקין רצפות בטון בלולים הישנים, קדמה לכך החלטתם לחייב הצבה של רשתות למניעת כניסת בעלי חיים נושאי מחלות אל תוך הלול, אך גם למהלך של ביצוע רצפות בטון בלולים הישנים יש מתנגדים מקרב נציגי המגדלים, דרישות אלו נועדו בראש ובראשונה להקטין את החשש לביצים מזוהמות ונושאי מחלות המשווקות לצרכנים (דרישות אלה נתמכו מקצועית ע"י 3 מנהלים שונים של השירותים הווטרינרים, ד"ר נדב גלאון, ד"ר שלמה גראזי, ד"ר תמיר גושן ושני רופאים ראשיים לבריאות העופות, ד"ר שמעון פרק ז"ל וד"ר רם כץ).

ההתייחסות כאילו יש 3000 מגדלי הטלה הינה מטעה, זהו מספר מעניין כי בפועל יש כ- 1,800 מגדלי הטלה, חלק ניכר מבעלי מכסות הביצים, "משכירים" או "מוכרים" את מכסות הביצים שלהם ומשתמשים. במכבסת המילים "גידול משותף", כל מי שעוסק בענף ההטלה יודע שזו "הרעה החולה" ובנושא זה חלק מנציגי המגדלים שותקים והשאלה היא למה? המדינה נותנת מכסות ביצים למגדל על מנת שמי שזכאי למכסה זו, יעבוד בענף ההטלה, המדינה מעניקה מכסות ותוספת למכסות בעיקר למגדלים ביישובי הצפון, הקרובים לגבול הצפון מאחר והמדינה מעוניינת שתושבי הצפון יתפרנסו בכבוד, המדינה לא התכוונה לתת מכסה לגידול ביצים לאדם אשר יסחור במכסתו ויקבל "רנטה" חודשית. אם המטרה הייתה לתת "רנטה" למי שזכאי למכסת ביצים, הרי שהמדינה הייתה נותנת שיק לזכאים למכסה, ולא מכסת לגידול תרנגולות להטלה. לצערי, התוצאה היא שיש בעלי מכסת הטלה שבפועל לא מגדלים תרנגולות להטלה, מקבלים תוספות למכסה ואף מקבלים מענק מכוח חוק הגליל ולא עובדים בפועל כמגדלים. להגיד שיש משבר בענף ההטלה זה סיסמא שצריך להוכיח אותה. עצם אמירתה לא הופכת ענף ריווחי לענף במשבר. מניתוח מקצועי שאנו עורכים, מגדלי ההטלה הרוויחו יפה בשנת 2018 , וטוב שכך, אני שמח בריווחיהם ואף מאחל להם רווחים יותר גדולים!
ביקשתי להחליף את חברי וועדת המכסות מידי שנה. אין לי ספק שבקשתי מקובלת על כמעט כל מגדלי ההטלה. ועדת המכסות שבידיה עוצמה כלכלית גדולה ראוי שתהיה בה תחלופה שלא גורמת לחששות שקיימים בקרב המגדלים. כמו כן, דרשתי שיהיה ריענון של שומרי הסף, דהיינו, היועץ המשפטי והמבקר, כפי שמקובל בכל החברות הממשלתיות (וכפי שנדרשו גם יתר מועצות הייצור הסטוטוריות ולאו דווקא במועצה לענף הלול). בחלק מהמועצות או מחברות הממשלתיות כשמחליפים שומר סף, עלות השכר שמשלמת המועצה ליועץ המשפטי החדש הינה נמוכה מקודמו וכספי ההיטל שמשלם המגדל יכולים להיות מופנים לתועלות רבות יותר כגון מחקר, ולא לשכר של היועץ המשפטי והמבקר, באשר לסיום כהונתו של מנכ"ל המועצה הרי שגם כאן ישנה חשיבות בחילופי גברי אשר יכולים לסייע למועצה ולמגדלים".
בהמשך תשובותיו, ניתן לראות עד כמה דבק בן אליהו בתיאור עובדתי מדוייק. הוא אינו פוסח על ציטוט לא נכון או לא מדוייק ומבהיר שציטוט כזה יגרור מיד תביעה משפטית. 
אירוע כזה הוביל לאחרונה את בן אליהו להגיש תביעת דיבה נגד מנכ"ל המועצה לענף הלול, מר שמואל לויט.
האם מדובר ב"אויב החקלאים"? - אני חושב אחרת.