האם ישראל תצטרף למדינות המחייבות חיסונם של ילדים?
בימים האחרונים, רבים הפרסומים בעיתונות הכתובה בדבר הכוונה לחייב הורים לחסן את ילדיהם על פי תכנית חיסונים מומלצת ע"י משרד הבריאות, אחרת ימנע מהם להיכנס לגנים. מספר מדינות בעולם ובארה"ב, מחייבות היום בחוק, חיסון בתרכיבים מסויימים. אחת הדוגמאות המעניינות היא צרפת. מדוע?
צרפת היא אחת המדינות הבולטות בשיעור גבוה של תושבים המתנגד לחיסונים (על פי מחקר משנת 2016, 40% מהצרפתים מטילים ספק ביעילותם של תרכיבים בהשוואה ל-13.5 בארה"ב). במטרה להשיג את היעד שנקבע ע"י ארגון הבריאות העולמי והוא שיעור התחסנות של 95% בקרב ילדים, הממשלה בצרפת החליטה לחייב את האוכלוסיה ברשימה של 11 תרכיבי חובה מה-1 בינואר 2018:
- אדמת
- חזרת
- חצבת
- שעלת
- דלקת כבד B
- המופילוס אינפלואנזה B
- מנינגוקוקוס C
- סטרפטוקוקוס (Streptococcus pneumoniae)
- דיפטריה
- פוליו
- טטנוס
חובת חיסון על פי רשימה זו, נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2018.
מדוע תרכיבים הפכו בצרפת לנושא כה שנוי במחלוקת? מספר מקרים ב'היסטוריה' של התרכיבים הובילו את הציבור בצרפת להטיל ספק בבטיחותם של תרכיבים. האירוע הראשון נרשם בסוף שנות ה-90', כאשר עלתה האפשרות לקשר בין תרכיב דלקת כבד B לטרשת נפוצה. בשנת 1998, לאחר 4 שנים בלבד, מסע החיסונים נבלם בעקבות החשש שעלה בתחום זה. לקראת 2004, החששות סביב הנושא פחתו וחלה עליה מחודשת בשימוש בתרכיב. הסיבה העיקרית לשינוי היה בעקבות הכללת החיסון כנגד דלקת כבד B, בתרכיב רב-ערכי (כמו DT-IPV ואחרים) ולמעשה הותיר ללא ברירה את ציבור המשתמשים. אגב, בנושא זה נעשה בצרפת תחקיר שהראה כיצד יצרנית התרכיבים GSK, רכשה פטנטים הקשורים ליצור תרכיב נגד דלקת כבד B, יצרה לעצמה שליטה בשוק ובאמצעות שילוב התרכיב בתרכיבים רב-ערכיים הגדילה באופן מהותי את הנתח שלה מול מתחרים בתחום.
אבל השינוי הבולט התחולל בצרפת בעקבות הופעת זן השפעת הפנדמי בשנת 2009 במקסיקו. החשש מהתפרצות מגיפת שפעת בקנה מידה רחב, הוביל מערכות בריאות במדינות רבות בעולם, להוביל יחד עם ארגון הבריאות העולמי מסע חיסונים נרחב של האוכלוסיה. בצרפת מערכות הבריאות הגדירו לעצמן יעד של חיסון 70% מהאוכלוסיה תוך השקעה של כמיליארד יורו. בסופו של דבר, החשש לא התממש ורק 8-10% מהאוכלוסיה בצרפת התחסן כנגד המחלה. בנוסף, אירועי הנרקולפסיה שנילוו לשימוש בתרכיב Pandemrix של חברת GSK לא הוסיפו בטחון רב של האוכלוסייה בתרכיבים (כ-900 מקרי נרקולפסיה בילדים דווחו כקשורים לשימוש בתרכיב Pandemrix שבעקבות כך ירד מהמדפים). בצרפת נרשמה עליה של פי 6.5 באירועי נרקולפסיה בקרב מחוסנים מתחת לגיל 18 ופי 4.7 בקרב מבוגרים.
משנת 2011, מחלוקת חדשה עלתה בתחום התרכיבים סביב תרכיב ה-HPV. החשיפה והדיון התקשורתי בנושאים אלה גברו ותרמו לירידה בהיקפי ההתחסנות באוכלוסיה. מ-28% מתחסנות כנגד HPV בגילאים 11-14 בשנת 2010 ל- 17% בלבד בשנת 2014. גם היקף ההתחסנות כנגד שפעת עונתית צנח. מ-60% בקבוצות הסיכון בשנת 2009 ל- 47% בשנת 2017. נתונים המצביעים על שיעור התחסנות כנגד מחלות אחרות גם הוא נותר נמוך יחסית ליעדים ומדינות אחרות. נסיונות להתמודד עם הבעיה באמצעות הסברה נכשלו. לאחר דיונים רבים וועדות שונות של מומחים ואנשי ציבור ההמלצה היתה להרחיב את חיסוני החובה עד הגעה לשיעור מתחסנים מספק. אז גם עלה לדיון נושא התרכיבים הרב-ערכיים המשווקים ע"י יצרנים שונים. צרפת שהחליטה בשלב הראשון על 3 חיסוני חובה (DT-IPV), הסכימה עם ההורים, שלא ניתן לחייב חיסונים מסויימים רק בשל היותם משולבים. מילכוד 22... חברת סאנופי-פסטר, מיצרניות התרכיבים הגדולות בעולם, הודיעה שהתרכיב התלת-ערכי שהיא ייצרה עד שנת 2011, גרם לשיעור גבוה של תגובות בלתי-רצויות וכדי ליצר תרכיב חדש הכולל רק את שלושת מרכיבי החובה, על פי מדדי האיכות הקיימים היום יקח שנים. הפתרון לנושא עלה עם ההחלטה (יוני 2017) להרחיב את רשימת החיסונים המוגדרים כחובה לעוד 8 (11 בסה"כ).
מדובר ללא ספק בשינוי מהותי בתפיסה של צרפת, אשר מאז סוף שנות ה-60' תרכיבים חדשים לא נכללו כתרכיבי חובה. למעשה, שני התרכיבים היחידים שהיו חובה על פי חוק 'אבעבועות שחורות' ו'שחפת', חובת החיסון הקיימת בוטלה בשנים 1984 ו-2007, בהתאמה. ההחלטה להרחיב את חיסוני החובה ל-11 במספר (מה-1 בינואר 2018), נתמכה בצרפת על ידי מרבית הארגונים הרפואיים, כולל האקדמיה הלאומית למדעים. בד בבד, עולה החשש שהחלטה זו תגדיל את הקיטוב בציבור.
