מאבקו של האזרח הקטן

מאבקו של האזרח הקטן

'איש קטן גדול'

אוגוסט 2018

רפי דיין, כך קוראים לאיש אשר הקים את חוות 'אורגני-גרין', פנינה חקלאית אורגנית הנראית יותר כמו כפר שוויצרי מאשר חווה חקלאית. חזון נטו, של חקלאות אורגנית בתחום גידולי השדה, ובעלי החיים. לאחרונה, החליט האיש להוסיף למגוון התחומים במקום גם את תחום יצור ביצי המאכל. כאיש שומר חוק, הוא עשה את דרכו בשביל הביורוקרטיה הישראלית. אישורים של השירותים הווטרינרים לגבי המבנה, ופניות מסודרות לגורמים השונים שאמורים לסייע ולאפשר לו לקלוט 500 מטילות בלול חופש מדוגם. 500 מטילות... כחמישית ממכסת המינימום הקיימת היום בישראל.
ואז הוא נתקל בגוף ציבורי שנקרא: 'המועצה לענף הלול' - מועצה חקלאית שדואגת שענף ההטלה בישראל יתקיים בחוסר תחרות, יקבע מי יגדל כמה ומי לא, ומשמרת את המחיר הגבוה של ביצי המאכל ואיכותן הירודה (לפחות בחלק לא מבוטל של הייצור). ההתנהלות הזו, מתקיימת ממשרדי המועצה הממוקמים ברח' קפלן 2 בת"א (אכן, מועצה חקלאית בסנטר של ת"א).
האטימות הביורוקרטית הישראלית, נעקפה הפעם בזכות פירצה שהתקיימה למשך ימים מספר בתחילת 2018 - ימים בהם חוק המכסות לא היה תקף. רפי דיין היה ערני והכניס 500 מטילות ללול שלו בחווה החקלאית, אורגני-גרין. כל פשעו היה שאין לו מכסה. הלול אושר ע"י השו"ט, הפרגיות גדלו בלול פרגיות מאושר, הלהקה שוחררה על פי כל הדרישות הווטרינריות, אך מועצת הלול התעקשה להשמיד את העופות ובעמדתה זו הביאה לדיון ציבורי את נושא מכסות הגידול וחוסר התחרות בענף. לאחר שרפי דיין החליט להאבק בממסד, הנושא הובא לפתחו של בית המשפט העליון ועתה ממתינים להחלטתו. מועצת הלול לקחה צעד אחד לאחור והסכימה שרפי דיין יתרום את ביצי המאכל (ממתי זה עניינה לקבוע האם הביצים ימכרו או ינתנו כתרומה?). 
תהיה החלטת בית המשפט אשר תהיה, מאבקו של האזרח רפי דיין ראוי להערכה, והלול המדוגם שלו יכול להוות דוגמה לאיך מצופה שייצרו ביצי מאכל במדינת ישראל. ראוי שהמערכות המקצועיות בשירותים הווטרינרים יעשו כדי לסייע לחקלאים המשקיעים בהקמת משקים איכותיים ומקצועיים ולא יהפכו לכלי שרת בידי עסקני מועצת הלול.

נתי אלקין