ילדים ותרכיבים

ילדים ותרכיבים

ילדים ותרכיבים: הצד האפל של הסיפור

דצמבר 2017

תרכיבים הם ללא ספק מהפתרונות המרכזיים שקידמו את יכולת הרפואה להתמודד עם מחלות קשות ואף לבער את חלקן. תרכיבים כמו אלה נגד מחלת הפוליו, העלימו את הפחד של הורים ממחלה כה קשה ונוראית, כמו גם את אלפי הילדים שנפגעו בעבר מהמחלה. אבל שימוש נכון בכלי מרכזי וחשוב להתמודדות עם מחלות, תרכיבים, חייב להיעשות בשיקול דעת מקצועי ובזהירות המתבקשת. לא רק, אבל במיוחד כאשר מדובר בילדים.
לפני עשרות שנים, מהלך פיתוחם של תרכיבים, נעשה בחלקו בילדים אשר בד"כ היו מוכי גורל כמו ילדים בבתי יתומים או במעונות של ילדים מפגרים. בחלק מהמקרים, ללא ידיעה מלאה של ההורים.
האם חל שינוי מאז? בהחלט!
אבל לצד השינוי יש גם מקרים שהכח הכלכלי של חברות ענק, נראה לכאורה כמוביל החלטות, שאינן אתיות ואינן מסתמכות על בסיס מקצועי איתן דיו.
שני מקרים בולטים התרחשו בשנים האחרונות, מקרים בהם נעשה שימוש בתרכיבים ללא הבסיס המקצועי המלא שנדרש ומתבקש. בשני מקרים אלה ילדים היו מעורבים בהיקף נרחב. אבל למרות שהקהילה הרפואית והמדעית מודעת ומבינה את הכשל המקצועי, אנו רואים כיצד המערכת הממסדית שותקת ומאפשרת לחברות הענק להתחמק לכאורה מאחריות. הסיבה העיקרית היא להערכתי, החשש שהכשלונות המקצועיים והניהוליים "יתדלקו" את הארגונים המתנגדים לחיסונים ויותר מכך, רופאים חוששים שיקוטלגו כ"מתנגדי חיסונים" במידה ויעזו להתבטא באופן ביקורתי.

מקרה ראשון הוא שימוש בתרכיב נגד שפעת, שיוצר במהלך 2009 -   Pandemrix של חברת GSK. התרכיב אושר לשימוש בילדים מעל גיל 6 חדשים (!), בלי שהיה בידי היצרן כלל המידע הנדרש לבטיחותו של התרכיב. התוצאה היתה הרת אסון. מאות מקרי נרקולפסיה – תרכיב שירד מהמדפים ובחלק מהמדינות ההורים והילדים נותרו לבד בהתמודדות המשפטית מול יצרנית התרכיב והממשל שאישר את השימוש, במטרה למצוא פיצוי שיאפשר תמיכה רפואית וסיעודית בילדים שנפגעו. 
המקרה השני הוא זה שמדווח לאחרונה מהפיליפינים. תרכיב של חברת סנופי-פסטר, נגד מחלת הדנגי, נכלל בתכנית בתאום עם הממשלה, במטרה לחסן קרוב למיליון ילדים בתרכיב החדש. מומחים מובילים במחקר המחלה הזהירו מבעוד מועד, אבל מומחי חברת סנופי-פסטר, שהיו מודעים להסתייגויות המומחים ואפילו ניסו להצדיק בניתוחים סטטיסטים מחקרים שלהם בתחום, לא עצרו את מסע החיסונים שסיכן את בריאות הילדים. בגיבוי של ארגון הבריאות העולמי ומול אחד המומחים המובילים בעולם שטען שמדובר בתרכיב שעושה בדיוק ההיפך ממה שאמור לעשות תרכיב – מגביר את הסיכון בעקבות הידבקות במחלה, כולם המשיכו בחיסון הילדים.
אבל את האמת לא ניתן היה להסתיר, והתוצאות העגומות צצו במספרים סטטיסטים כאשר מאחורי המספרים ניצבים ילדים פיליפינים. חברת סנופי-פסטר הציגה נתוני בטיחות מדאיגים ומסע החיסונים נעצר ע"י השלטונות בפיליפינים. הממשלה החליטה על תהליך בדיקה של כלל המעורבים. סנופי-פסטר בעזרת סוללה של עורכי דין מנסה כרגע להציל את המוניטין ולשדר "הכל בסדר" וארגון הבריאות העולמי מנסה אף הוא בניסוחים משפטיים להדגיש שהוא לא אחראי.

תרכיבים הם מהפיתוחים שתרמו יותר מכל (אחרי ה"מים הנקיים") לבריאות האוכלוסיה האנושית, אבל אין זה אומר שכל תרכיב בשל היותו תרכיב הוא נדרש, מוצלח ואינו מסכן את בריאות הציבור. הדוגמאות מעלה הן הוכחה ברורה לתופעה, שבה מערכות הבריאות כשלו בשמירה על בריאות הציבור, לא רק באישור תרכיב לא ראוי ובטוח אלא גם בשקיפות, באתיקה וההגינות המקצועית הנדרשת. 
החברה מבוססת על אמון, וברגע שמישהו מפר את האמון הזה, אנשים הופכים מנוכרים, כאשר אמון זה מופר ע"י השלטון או הרשות, המשמעות הופכת קשה במיוחד.

נתי אלקין

רשלנות אסטרטגיה האם המגיפה הבאה תפרוץ מארה"ב? לא בודקים - לא מוצאים
מידע נוסף
איומים חדשים תפנית בעלילה האם ישראל בדרך להיפגע ממחלת הדנגי? המוסר של חברות התרופות דנגי שפעת עופות ותרכיבים שפעת עופות - סיבה לדאגה אי אפשר לרמות כדי לרפא מחלה אפליה בשם ההסכמה שפעת עופות: לחשוב (ולא בהכרח מחוץ לקופסה) טמיפלו ושפעת עופות שחיתות או טפשות? האם נפל דבר בישראל? האם החלטות ה-FDA מבוססות מדע? כלכלה, מגיפה ועוד משהו על דוגמה אישית רווחת המטילות פייזר ותרכיב Covid-19 לא כל המתפרסם, מדע הוא תרכיבי שפעת ואוכלוסיה מבוגרת רפואה ופרטיות אחריות נוברטיס שלוחת ההטלה לאן? שחיתות בפארמה רווחת המטילות תרופה חדשה תוויות מאבקו של האזרח הקטן ילדים ותרכיבים שקיפות צרכנית מומחיות מי אשם? אופן חשיבה יצור מקומי בריאות אחת שפעת עופות ניוקסל פורמלדהיד סלמונלה ותרבות השקר שקיפות רק רציתי לדעת... עוברים למזון כלבים? חקירה אפידמיולוגית עופות ללא אנטיביוטיקה דוברות ואמירת אמת ג'יאהד ומחלת הפוליו איש אינו עומד מעל לחוק שקיפות ופוליו דיאוקסינים השירותים הווטרינרים מועצת הלול כחול-לבן אמינות גבול הבושה