יצור מקומי

יצור מקומי

הצורך ביצור מקומי של תרכיבים

אפריל 2017 

תעשיית תרכיבים מקומית, האם יש בה צורך ? בעולם קיימות יצרניות בינלאומיות, חברות עם מערך פיתוח ומחקר רחב – מדוע לא די בהן כדי לבסס את הצורך לאוכלוסייה בעולם בכלל ולבעלי החיים בפרט?
ברזיל 2016-2017: קדחת צהובה. ברזיל היא אחת המדינות שזוכה מידי כמה שנים להתפרצות של קדחת צהובה בתחומה, האם מדינה כמו ברזיל יכולה לבסס את בריאות תושביה על החלטות הייצור של חברות במדינות אחרות? כנראה שלא. ברזיל, השקיעה לא רק במחקר, אלא ביססה יצור של תרכיבים בתחומה, במטרה לספק את הצורך השוטף והנדרש ברגע של התפרצות.
ניגריה 2017: ניגריה ניצבת כרגע בפני שוקת שבורה. התפרצות נרחבת של דלקת קרום המח מחיידק ה- Neisseria meningitidis serogroup C -NmC . למעלה מ-4,600 איש נדבקו וקרוב ל-500 תושבים ניגרים מתו עד כה מהמחלה, אשר ממשיכה להתפשט ולאיים על בריאות האוכלוסיה, כאשר תרכיבים יעילים שיקדמו מענה מקצועי נדרש נמצאים בכמות מוגבלת. התרכיב שהיה בשימוש באזור הוא MenAfriVac, שמיועד להגן כנגד הקבוצה הסרולוגית A, לא יעיל בפני ההתפרצות הנוכחית היות ואין הגנה צולבת, וניגריה מפקידה כרגע את ההתמודדות במחלה ליכולות ארגון הבריאות העולמי לקידום פתרון מתאים. כעת, מבססים את חיסון האוכלוסיה בתרכיב, Mencevax ACWY (תרכיב רב-ערכי המכיל 4 זנים, יוצר בעבר על ידי חברת GSK ונרכש ע"י פייזר בשנת 2015), אך זה מוגבל בכמויות ואינו מהווה מענה מספק לדרישה. בניגריה עולה הדרישה להקים מערך יצור מקומי, שיתן מענה לצרכים האזוריים. (בכלל עולה השאלה כיצד אזור מועד כ"רצועת דלקת המח" [ראה תמונה] באפריקה, אינו משתמש בתרכיב רב-ערכי. התשובה היא פשוטה ומעוגנת בדו"חות מפורטים: עלות וסדרי עדיפויות).

מערך ייצור מקומי, מסוגל לתת מענה מהיר יותר, עדכני יותר ולהיות קשוב לצרכים האמיתיים של מערך הבריאות במדינה.

בתחום הווטרינרי אין הדבר שונה. תעשייה מקומית מהווה יתרון מקצועי גדול למשק החי. בישראל נושא זה הוכח לא פעם. פתרונות בענף הלול, בתחום שפעת העופות H9N2, ברונכיטיס וריאנט ll, נזלת מדבקת של תרנגולות (C3) תרכיבים אוטוגנים כנגד כולרה, אורניטובקטריום ועוד. גם אם איני מצוי בתחום הבקר, אני מעריך שמעורבות ותהליכים נכונים היו יכולים לקדם פתרונות נדרשים גם בענף זה.

האם התחום ההומני אחר ? – הערכתי היא שלא. שפעת עונתית היא דוגמה אחת מיני רבות לדרישות יחודיות של מדינה, אשר מתמלאות על פי הקיים בשוק העולמי, לא תמיד בהתאמה ובתיזמון מלא. היום כאשר תהליכי מיזוג ורכישה מצמצמים את מגוון החברות הבינלאומיות, שיקולים כלכליים עלולים להוביל להחלטות של כדאיות עסקית והם שיניעו את קווי היצור ויקבעו את סדרי העדיפויות. 

נתי אלקין

רשלנות אסטרטגיה האם המגיפה הבאה תפרוץ מארה"ב? לא בודקים - לא מוצאים
מידע נוסף
איומים חדשים תפנית בעלילה האם ישראל בדרך להיפגע ממחלת הדנגי? המוסר של חברות התרופות דנגי שפעת עופות ותרכיבים שפעת עופות - סיבה לדאגה אי אפשר לרמות כדי לרפא מחלה אפליה בשם ההסכמה שפעת עופות: לחשוב (ולא בהכרח מחוץ לקופסה) טמיפלו ושפעת עופות שחיתות או טפשות? האם נפל דבר בישראל? האם החלטות ה-FDA מבוססות מדע? כלכלה, מגיפה ועוד משהו על דוגמה אישית רווחת המטילות פייזר ותרכיב Covid-19 לא כל המתפרסם, מדע הוא תרכיבי שפעת ואוכלוסיה מבוגרת רפואה ופרטיות אחריות נוברטיס שלוחת ההטלה לאן? שחיתות בפארמה רווחת המטילות תרופה חדשה תוויות מאבקו של האזרח הקטן ילדים ותרכיבים שקיפות צרכנית מומחיות מי אשם? אופן חשיבה יצור מקומי בריאות אחת שפעת עופות ניוקסל פורמלדהיד סלמונלה ותרבות השקר שקיפות רק רציתי לדעת... עוברים למזון כלבים? חקירה אפידמיולוגית עופות ללא אנטיביוטיקה דוברות ואמירת אמת ג'יאהד ומחלת הפוליו איש אינו עומד מעל לחוק שקיפות ופוליו דיאוקסינים השירותים הווטרינרים מועצת הלול כחול-לבן אמינות גבול הבושה