תפנית בעלילה

לפעול לפני שיהיה מאוחר מידי

מרץ 2024

אבחון שפעת העופות H5N1 (2.3.4.4b) בבקר בארה"ב, וימים קודם בעיזים מהווה תפנית בסיפור העלילה של מחלת שפעת העופות. לא עוד יונקים טורפים שניתן לתרץ את הידבקותם בטרף או אכילה של פגרים נגועים אלא יונקים אוכלי עשב שמציגים תסמינים קלינים בולטים (חום, ירידה ביצור החלב 10-20% פחות) ושיעור תחלואה בעדר לא מבוטל (10%~). עיקר הנגיעות אובחנה בפרות בוגרות.
הסימנים המדאיגים הם כבר מזמן כאן. להקות חורפנים שנידבקו בהיקף נרחב ועשרות אלפי יונקים ימיים מתים אינם אינדיקציה להידבקות בעקבות טרף של עוף נגוע. בנוסף, ריצוף של הנגיף שבודד מהחולבות הנגועות, אינו מצביע על אותן מוטציות הידועות לחוקרים כנדרשות לנגיף כדי להסתגל ולהדביק יונקים. 
היתכן ואירועים דומים כבר התרחשו ולא אובחנו? סקר סרולוגי יוכל לקדם מענה ובצפיפות החקלאית הקיימת בישראל, אולי יש מקום לתחקר אחורה אירועי שפעת עופות במוקדים צמודי רפת.
היות ולא דווח על השמדת העדרים הנגועים והדיווחים מדברים על תחלואה של 10-14 יום, מתעוררת שאלה בתחום המדיניות. הרי השמדה של עופות במוקד נגוע אינה נובעת מהפרוגנוזה, אלא מהסיכון להפצת הנגיף והרצון לבער את המוקד הנגוע במהירות האפשרית, הכל מתוך מטרה לצמצם את הפצת הנגיף לסביבה. אז מדוע בהתפרצויות אלה המדיניות היא אחרת?
ואולי סוף סוף המערכות שאמורות להוביל החלטות יצאו מהקיבעון המחשבתי של "התנגדות לחיסונים" ויובילו תהליכים סדורים ומבוקרים במטרה לצמצם ואת התפשטות הנגיף ולהתחיל להשתלט על האירועים טרם יהיה מאוחר מידי.

נתי אלקין