דיאוקסינים

דיאוקסינים

דיאוקסינים: מי דואג לאיכות המזון שלנו ?

03 במאי 2013

הטיפול בנושא מזהמים, נתון בידי מספר גורמים החולשים על תחומי אחריות משיקים ונפרדים: המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות ומשרד החקלאות (השירותים הווטרינרים וטיב המספוא).

דיאוקסינים הם מזהמים אורגנים עמידים, המסוכנים לבריאות הציבור. דיאוקסין הינו חומר מסרטן.
הם נפלטים לסביבה ממקורות זיהום סביבתי וכך מגיעים לאוויר, קרקע, מים ומזון או חודרים למקורות המזון שלנו באמצעות מרכיבי מזון המכילים מרכיבים רעילים אלה (שמנים). תכונות הדיאוקסינים להתמוסס בשומן ויציבותם הגבוהה יוצרת בעיה קשה בהתמודדות עם חומר כימי עמיד ויציב לפרקי זמן ארוכים.
דיאוקסינים הם שם כולל למספר רב של תרכובות אורגניות, הרעילה ביותר היא תרכובת TCDD.

מקורות עיקריים לדיאוקסין "סביבתי": משרפות פסולת מוצקה, משרפות חומרים מסוכנים.
מקורות עיקריים לדיאוקסין בתערובות בעלי חיים: שמנים מאיכות ירודה, חומרי גלם מזוהמים.

עיקר החשיפה של האדם לדיאוקסינים היא באמצעות המזון. ביצים, בשל הרכבם המכיל כ- 10% שומן, מהווה קרקע מתאימה להצטברות ואגירה של דיאוקסינים במידה ואלה מגיעים למזונה של מטילת ביצת המאכל.

כדי לבוא ולהעריך את רמת החשיפה של הציבור לדיאוקסינים במזון, אנו נדרשים לבצע ניטור. הניטור מטרתו להעריך את רמת וזמן החשיפה של הציבור לחומרים מזהמים שונים, ביניהם הדיאוקסינים. האם דיאוקסינים מנוטרים כחלק מתוכנית בדיקת שאריות כימיות בביצים ? התשובה היא לא !
בדיקות אנליטיות לדיאוקסינים אינן פשוטות. הן דורשות ציוד מעבדה מתוחכם ועלותן גבוהה. בישראל, אין מעבדות שיכולות לבצע את הבדיקה כך שהדגימות נשלחות לחו"ל והעלות כפי שציינו גבוהה. השיקולים הכלכליים אכן ברורים אך החלטה לאי-ביצוע בדיקות חייבת לבוא מתוך הערכת סיכונים שממנה תיגזר היקף הדגימה והתדירות הנדרשת. כל זה לא נעשה.
מה כן נבדק. הבדיקות הנעשות הן בדיקות עקיפות. בודקים נוכחות PCB-polychlorinated biphenyls, שהם מזהמים תעשייתיים, כאינדיקציה לנוכחות דיאוקסינים. על פי דו"ח השירותים הווטרינרים לשנת 2011, בבדיקה למזהמים סביבתיים נבדקו 77 דגימות בשר עוף ל- PCB's. כל הדגימות נמצאו שליליות (לעומת זאת, נמצא קדמיום ב- 15.4% מהדגימות !!!).
נתוני שאריות כימיות בביצי מאכל, לא פורסמו בשנת 2011 (האם בגלל שיעור גבוה וחריג של ביצי מאכל המזוהמות בתכשירים אנטי-קוקצידיאלים ? – מעל 30% !!!).
אגב, בשנת 2010 (דו"ח השו"ט 2010), 15 דגימות חלב נבדקו לנוכחות דיאוקסין ונמצאו שליליות (בשנת 2011 לא בוצעו בדיקות דומות).
חבירת כלל הגורמים העוסקים בתחום (משרד איכות הסביבה, משרד הבריאות ומשרד החקלאות) לפעילות משותפת לטובת בריאות הציבור היא הבסיס הראשוני להצלחת התהליך הנכון הנדרש – קוראים לזאת "בריאות אחת".

נתי אלקין

 

האם המגיפה הבאה תפרוץ מארה"ב? לא בודקים - לא מוצאים איומים חדשים תפנית בעלילה
מידע נוסף
האם ישראל בדרך להיפגע ממחלת הדנגי? המוסר של חברות התרופות דנגי שפעת עופות ותרכיבים שפעת עופות - סיבה לדאגה אי אפשר לרמות כדי לרפא מחלה אפליה בשם ההסכמה שפעת עופות: לחשוב (ולא בהכרח מחוץ לקופסה) טמיפלו ושפעת עופות שחיתות או טפשות? האם נפל דבר בישראל? האם החלטות ה-FDA מבוססות מדע? כלכלה, מגיפה ועוד משהו על דוגמה אישית רווחת המטילות פייזר ותרכיב Covid-19 לא כל המתפרסם, מדע הוא תרכיבי שפעת ואוכלוסיה מבוגרת רפואה ופרטיות אחריות נוברטיס שלוחת ההטלה לאן? שחיתות בפארמה רווחת המטילות תרופה חדשה תוויות מאבקו של האזרח הקטן ילדים ותרכיבים שקיפות צרכנית מומחיות מי אשם? אופן חשיבה יצור מקומי בריאות אחת שפעת עופות ניוקסל פורמלדהיד סלמונלה ותרבות השקר שקיפות רק רציתי לדעת... עוברים למזון כלבים? חקירה אפידמיולוגית עופות ללא אנטיביוטיקה דוברות ואמירת אמת ג'יאהד ומחלת הפוליו איש אינו עומד מעל לחוק שקיפות ופוליו דיאוקסינים השירותים הווטרינרים מועצת הלול כחול-לבן אמינות גבול הבושה