שפעת עופות: לחשוב (ולא בהכרח מחוץ לקופסה)

שפעת עופות: לחשוב (ולא בהכרח מחוץ לקופסה)

אי שפיות: לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות - א. איינשטיין

אפריל 2022
מחלת שפעת העופות היתה מחלה יחסית זניחה עד למחצית 2003, תחילת 2004. התפרצויות מוקדיות ודרכי פעולה מקובלים ידעו להתמודד עם הבעיה. מאז ועד היום, המחלה הפכה לבעיה כלל עולמית עם מוקדי התפרצות כמעט בכל היבשות, מעורבות של זנים המשתנים ומתפתחים עם הזמן והשמדה של עשרות מיליוני עופות כמעט מידי שנה. נזקים כלכליים כבדים, מגבלות סחר ופגיעה קשה באוכלוסיית עופות הבר. דבר אחד לא השתנה כמעט בתגובה של המערכות הווטרינריות במדינות המתקדמות - אופן ההתמודדות. השמדה של המוקד, קבורה של העופות והצבת הסגרים.
עובדתית הבטיחות הביולוגית, אינה מצליחה למנוע את ההתפרצויות והשמדה של בעלי כנף נמשכת כאופציה מחשבתית יחידה.
האם הגיע הזמן לשלב פתרונות נוספים בהתמודדות עם המחלה?
האם תרכיבים יכולים למצוא מקום בצמצום הנזק החוזר ומתגבר כמעט מידי שנה?
התשובות אינן פשוטות ואין כאן שחור או לבן. אבל נדרשת חשיבה, נדרשת הערכת מצב מחודשת והערכת סיכונים שתציג אלטרנטיבות, תבחן אותן מקצועית ותחליט על בסיס המידע המקצועי הקיים האם תרכיבים יכולים להוות אמצעי נוסף להתמודדות עם שפעת העופות, במועדים מסויימים, באזורי או בשלוחות סיכון, עם מועדי כניסה ויציאה מוגדרים ומערך ניטור הדוק.
התשובה אינה החלטית, אך יותר מכל נדרשת חשיבה!

נתי אלקין