כלכלה, מגיפה ועוד משהו על דוגמה אישית

פעם זה היה אחרת

פברואר 2021

מגיפת הקורונה מספקת לנו מבט על דינמיקות שונות בעידן שהכסף הוא הכל.
בתחילת הדרך, ראינו את מנהלי מודרנה ופייזר מוכרים מניות בשיא, בכדי למקסם רווחים ובמקביל נוקבים במחיר מנת חיסון "לעשירים בלבד". העולם העשיר מחד מול העולם העני מנגד. הרי לא חשבתם שאזרחי אפריקה יוכלו לממן עלות מנת חיסון של חברת פייזר שמחירה הוא סביב ה-40$.
הפתרונות ל"עולם העני", מגיעים דווקא מסין. סין בדיפלומטיה אינטנסיבית מקדמת מהלכים במדינות אמריקה הלטינית, אפריקה ומזרח-אסיה. סין מציעה את התרכיב מתוצרתה למדינות עניות במחירים אפשריים ולמי שמתקשה גם מול זה, היא מציעה הלוואות כספיות. דיפלומטיה בראייה עתידית.
ודוגמא אישית?
בורלא, מנכ"ל פייזר העולמית, עדיין לא התחסן. התרוץ של מישהו שאינו רוצה "לחתוך את התור" נשמע מאד לא משכנע ומעורר ספקות. התייצבות לחיסון מול המצלמות והבעת אמון מלא בתרכיב שהחברה אותה הוא מנהל מוכרת, היתה תורמת רבות לאמון הציבור, משתיקה ספקנים ומחוללי קונספירציה.
פעם זה היה אחרת...
בשנות ה-50' היתה מגיפת פוליו. ד"ר יונה סאלק, רופא יהודי אמריקאי, היה הראשון שהצליח לפתח תרכיב נגד המחלה (1954 - תרכיב פוליו מומת). הבטחון המקצועי שלו בתרכיב בא לידי ביטוי בחיסון תחילה של ילדיו שלו (איש לא טען שיש כאן בעיה של "קיצור תורים"). וכלכלית? יונה סאלק העביר את אופן ייצור התרכיב לחברות מסחריות ללא כל תמורה וכשנשאל במהלך ראיון מי בעל הפטנט על התרכיב? ענה "העם. אין פטנט. האם ניתן לרשום פטנט על השמש?"

נתי אלקין