מדע בעידן האינסטגרם
יוני 2020
תקופת הקורונה, מספקת לנו עניין בפרסומים מדעיים ומחקרים המבשרים לנו על תרופה יעילה, תרכיב שאו-טו-טו יוצא לשוק ויציל אותנו ואת האנושות כולה מהאיום הנגיפי החדש (ויואב אבן בחדשות 12).
כך שמענו על נפלאות ה-hydroxychloroquine ומאוחר יותר התברר שחוקרים שנטלו חלק בפרסום ב-Lancet, חזרו בהם לאחר שלא ניתן היה לאמת את הנתונים. אותם חוקרים פרסמו מאמר בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine (NEJM) ומשכו אותו חזרה מאותה סיבה. רשימת ה-PubMed של פרופ' Mandeep R Mehra, החוקר המוביל, כוללת כבר למעלה מ-40 מאמרים לשנת 2020.
האם ה"בהלה לקורונה" מסחררת את ראשי המדענים? מסתבר שכן. כאשר הציבור מביט בכיליון עיניים לעבר המדענים והחוקרים כאנשי מדע בעלי יושרה, האירועים האחרונים מעוררים ספק (ראה ערך, "פרסום", "כוח" ועוד). די להביט על תמונת השער במוסף הספורט של ידיעות אחרונות בה נראה פרופ' גרוטו (פרופ' לרפואה) מרוח על כל עמוד השער כמתאגרף - סלב!
מחקר נוסף עסק בתרופה הווטרינרית Ivermectin. גם בתחום זה, מחקר "עלה וירד", המשקל של מהירות הפרסום היה גבוה מאימות הנתונים. בפרו, האיברמקטין הפך לתכשיר מוביל בתכנית הטיפולית הלאומית כנגד Covid-19.
המחקר והנתונים לא בדוקים דיים? התרופות כבר נמכרות ע"י יצרנים נלהבים, משמשות את נשיא ארה"ב ורופאים נואשים.
בסוף נקבע את איכות המאמרים המדעיים על פי מספר העוקבים באינסטגרם.
נתי אלקין
