שלוחת ההטלה לאן?

משבר או הזדמנות?

יולי 2019

"אנו ניצבים בהתמדה מול הזדמנויות אדירות המחופשות לבעיות בלתי פתירות"
- לי איאקוקה

שלוחת ההטלה עומדת בימים אלה במרכז מאבקם של החקלאים לקביעת עתיד השלוחה.
הדרישה לרצפות בטון העומדת במרכז הדיון בין השירותים הווטרינרים למגדלים היא רק המנוף להתעקשות משרד החקלאות להוביל את הרפורמה הנדרשת כבר שנים בתחום יצור ביצי המאכל בישראל.

על הצורך בשינוי קיימת הסכמה בין המגדלים למשרד החקלאות, הדיון הוא רק על הדרך.
משני צידי המתרס עומדת מנהיגות חזקה ועיקשת, אך המשבר הנוכחי, הוא ההזדמנות להגיע להבנות.
למשרדי הממשלה ברור מה נדרש כדי להגיע להסכמות, נציגי החקלאים אמרו זאת לא פעם ולמרות שבעבר היו הם אלה שדחו את הצעות הממשלה (אולי בטעות), ברור שחזרה לבסיס ההצעות הקודמות תזכה להסכמה מצידם של המגדלים.
המגדלים הנמצאים שנים על קו הגבול ומתפרנסים משלוחת ההטלה, זכאים להתייחסות מתאימה ומכבדת מצד הממשלה ובאותה עת הם נדרשים להבין שהובלת השינוי הנדרש מהשלוחה, לא נעשה ע"י "אויבי החקלאים". שינוי נדרש לטובתם, בכדי לעגן את יכולתם להתפרנס בכבוד, אחרת המגמות הכלכליות המתרחשות בשנים האחרונות יובילו להיעלמותם.  
אבל, אין לשכוח - לא מדובר רק בישובי הצפון, שלוחת ההטלה מאגדת מאות חקלאים, אשר כשליש מהם פועל באזורים גיאוגרפים אחרים (מרכז ודרום) ועבורם ענף ההטלה הוא מקור פרנסה בדיוק כמו לחקלאי הצפון. המחויבות של כולם, נציגות מגדלים וממשלה חייבת להיות זהה ואחידה.

אין צד הנקי מטעויות, אך זו העת, לגלות רצון טוב, להנמיך את הלהבות, להפסיק עם השמצות ומריבות פנימיות ולהוביל להסכמות הנדרשות, לטובת הענף, לטובת המגדלים ולטובת בריאות הציבור.

נתי אלקין