כחול-לבן

כחול-לבן

איך שומרים על החקלאי הישראלי וחשיבות הכחול-לבן

30 יולי 2011

בימים אלה אנו חווים הסתערות רבתי על הרפתנים בישראל. "מחאת הקוטג'", הפנתה אצבע לעבר המחלבות ובעלי ההון, אך המערכת השלטונית מצאה את הפתרון הקל, לקצץ מרווחיו של החקלאי ולאשר יבוא מוצרי חלב לישראל. האם ענף העופות עלול להיות הקרבן הבא ? יתכן, אך גם אם הרווחיות בענף ביצי המאכל טובה, אין זו סיבה לפגוע בענף חקלאי זה המפרנס משפחות חקלאיות רבות במדינת ישראל. אבל האם אנו שומרים על החקלאי הישראלי ? התשובה היא לא בלמד רבתי.

בואו נלמד מהאנגלים. באנגליה קיים ארגון של יצרני ביצים המאוגד תחת המותג "Lion Eggs". ארגון זה העמיד מדדי איכות המחייבים את כל היצרנים המחתימים את הביצים בחותמת הקבוצה. כל הביצים המיוצרות תחת מותג זה מקורן בלהקות מחוסנות כנגד מחלת הסלמונלה (חיידק הסלמונלה אחראי להרעלות מזון בבני אדם – ביצים מהוות את המקור העיקרי להרעלות אלה). באנגליה אין חובת חיסון, אך החקלאים יודעים שהצרכן מחפש איכות והם יודעים לספק זאת. לאחרונה אירעה באנגליה, הרעלת מזון מביצים נגועות בסלמונלה. מקור הביצים: ספרד (גם  בשנים 2002, 2004, 2005 ו 2009 היו אירועים דומים). יצרני הביצים תחת המותג "Lion Eggs" יצאו מיד בקריאה לציבור – ריכשו רק ביצים מתוצרתינו – אנו מחסנים את הלהקות נגד מחלת הסלמונלה וביצי המותג מוחתמות באופן בולט, כך שהצרכן יכול לבחור.

הבחירה של הצרכן פשוטה- ביצים איכותיות ותמיכה בחקלאי המקומי.

ומה קורה בישראל ? בישראל, מיבאים ביצים מטורקיה (במחירים זולים או דומים למחיר שמקבל החקלאי בישראל), מקור הביצים אינו בלהקות מחוסנות (לפחות לא קיימת דרישה כזו) והביצים אינן מוחתמות בחותמת המציינת את מקור היבוא (בניגוד לחוק !) כלומר, הונאה של הצרכן. ומדוע החקלאי הישראלי נפגע ? משום שהצרכן אינו יודע ואינו יכול לבחור את הביצים המיוצרות בישראל וביום שמישהו בממשלה (פקידי האוצר, מכירים ?) יחליט לפתוח גם את שוק הביצים ליבוא (ואל תגידו זה לא יקרה, זה קרה בענף החלב), איש לא יוכל לבוא בדרישה ליבוא ביצים מלהקות מחוסנות (במחיר גבוה ולא תחרותי). הבסיס יהיה ביצים זולות ותחרותיות מול היצור המקומי.

כך לא שומרים על חקלאים כחול-לבן !

נתי אלקין