מחקר חדש חושף נתיבי הפצה חוצי אוקיינוסים והסתגלות מהירה ליונקים
הגעתו של נגיף שפעת העופות מזן H5N1 בעל פתוגניות גבוהה (HPAIV) לאזורי סוב-אנטארקטיקה ואנטארקטיקה בסוף שנת 2023 הובילה לפגיעה חסרת תקדים באוכלוסיות חיות הבר באזור. המחקר ניתח 104 רצפים גנומיים של נגיפים חדשים שנאספו ממוקדים שונים הפרוסים על פני כ-8,000 קילומטרים, ומשרטט תמונה מדאיגה של התפשטות הנגיף והתפתחותו במערכת אקולוגית מבודדת.
החוקרים זיהו שני ענפים (Clades) נפרדים של הנגיף שהגיעו מאמריקה הדרומית:
ענף I התאפיין בהפצה למרחקים ארוכים מזרחה, תוך התאמה לנתיבי התנועה של עופות ימיים גדולים כמו אלבטרוסים ויסעוראים.
ענף II נותר מרוכז בעיקר באזור ים סקוטיה (איי פוקלנד, דרום ג'ורג'יה וחצי האי האנטארקטי), שם תועדו אירועי הדבקה חוזרים ונשנים בין איים.
למרות שהעופות הם המפיצים העיקריים, כלבי הים הם המין שנפגע בצורה הקשה ביותר. בדרום ג'ורג'יה לבדה, מעריכים כי כ-53,000 נקבות של פילי ים דרומיים (כ-47% מהאוכלוסיית הרבייה) מתו מהנגיף בעונת הקיץ האוסטרלית 2023/24.
המחקר מצא כי הנגיף עבר אבולוציה מהירה בדרום ג'ורג'יה, שם שושלות נגיפיות החליפו זו את זו במהירות. נמצאו מוטציות ספציפיות הידועות כמשפרות את יכולת השכפול של הנגיף בתאי יונקים, מה שמעורר דאגה לגבי הסיכון הזואונוטי. בניגוד להערכות קודמות, הנגיף הצליח לשרוד את החורף הקר באזור והופיע מחדש עם תחילת עונת הרבייה הבאה בספטמבר 2024. הדבר מעלה חשש שהנגיף הופך אנדמי באזור.
המחקר מדגיש כי בידודן הגיאוגרפי של אנטארקטיקה וסביבתה כבר אינו מהווה הגנה מפני מגפות עולמיות. היכולת של הנגיף לעבור מרחקים עצומים ולהסתגל במהירות ליונקים מהווה איום אסטרטגי על המגוון הביולוגי באזור, ודורשת ניטור מתמשך ומאמצי שימור דחופים למניעת הכחדת מינים רגישים.
 |
 |
