אינדקס יושרה מחקרית
מערכות הדירוג הגלובליות של אוניברסיטאות מעניקות משקל גבוה למדדים כמותיים כמו מספר הפרסומים והציטוטים. אולם, גישה זו יוצרת תמריצים לעקוף את מטרות המחקר האקדמי, על ידי התמקדות בהשגת דירוגים ולא באיכות וביושרה של המחקר.
במאמץ להציע תיקון לכך, פותח מדד חדש בשם "מדד סיכון ליושרה מחקרית" (Research Integrity Risk Index–RI²), שמטרתו לאתר מוסדות עם סיכון ליושרה אקדמית פגומה, תוך הסתמכות על מדדים שקשה לזייפם כמו שיעור פרסומים בכתבי עת שהוסרו ממאגרי מידע, ומספר הביטולים (retraction rates) של מאמרים.
מוסדות ממדינות כמו הודו, ערב הסעודית, לבנון ואיחוד האמירויות הציגו עלייה חדה בכמות הפרסומים – לעיתים של מאות אחוזים תוך פחות מ-5 שנים – ובמקביל ירידה דרמטית בשיעור החוקרים הראשיים והמובילים בפרסומים.
מוסדות רבים פירסמו אחוז ניכר ממאמריהם בכתבי עת שלא עומדים בתקני ביקורת עמיתים תקניים, ושהוסרו ממאגרי מידע אקדמיים כגון Scopus ו-Web of Science.
נרשמה עלייה חדה במספר המאמרים שנמשכו בקרב מוסדות שנבדקו תופעה שנעדרה במוסדות יוקרתיים או ותיקים. מספר החוקרים שפרסמו עשרות ואף מאות מאמרים בשנה גדל משמעותית, לעיתים תוך זמן קצר וללא תיעוד של פעילות מחקרית ממשית בעבר.
המאמר מתאר מערכות סגורות של מוסדות שמצטטים זה את זה כדי להעלות את דירוגם, לעיתים בשיתוף פעולה חוצה גבולות.
מדד RI² – כלי הערכה חדש: מדד זה מתבסס על שני פרמטרים עיקריים:
שיעור הפרסומים בכתבי עת שהוסרו.
שיעור המאמרים שנמשכו למול כלל התפוקה המחקרית.
מוסדות מסווגים לקטגוריות סיכון שונות: מסיכון נמוך ועד "דגל אדום" המצביע על חשש חמור.
דוגמה: האוניברסיטה האמריקאית של לבנון (LAU):
רשמה גידול של 908% בפרסומים בין 2018 ל-2024, אך נרשמה ירידה דרסטית בשיעור החוקרים הראשיים (מ-57% ל-18%) ועלייה בפרסומים בכתבי עת שהוסרו, מה שגרם לה להיכלל בקטגוריית "דגל אדום" במדד.
המרדף אחר דירוגים גורם למוסדות אקדמיים לאמץ אסטרטגיות שמערערות את יסודות היושרה המדעית, ביניהן פרסום המוני, שימוש בכתבי עת מפוקפקים והשתתפות ברשתות ציטוטים סגורות. ממצאים אלה מעלים סימני שאלה על מהות ההצטיינות האקדמית כפי שהיא נמדדת כיום.
המחקר והדיווח הנלווים אליו מזהירים מפני פגיעה מערכתית ביושרה האקדמית בשל מדדים שניתן למנף באופן מניפולטיבי. מדד RI² מציע אלטרנטיבה אחראית למדידה – מדד שמעריך מוסדות לא רק לפי הכמות, אלא לפי טוהר הפעילות האקדמית שלהם.
 |
 |
