מחלות מדבקות בעולם - 2025

מחקר המתפרסם בכתב העת Science  מתאר מנגנון קריטי השולט בחומרת זיהומי שפעת זואונוטיים (שמקורם בבעלי חיים). חוקרים הראו כי עליית טמפרטורת הגוף ביונקים, במקרה של מחלה משמש מחסום ראשוני בפני שכפול נגיף השפעת. עם זאת, נגיפי שפעת העופות, אשר התפתחו אבולוציונית להתרבות בטמפרטורות גוף גבוהות יותר המאפיינות עופות (40⁰C-42⁰C), ניחנים בעמידות תרמית המאפשרת להם לעקוף את מנגנון הגנה זה. סבילות תרמית זו (thermotolerance) נובעת בעיקרה מתת-יחידה PB1 של הפולימראז הנגיפי.
במחקר זה, ביססו החוקרים את העובדה כי נגיפי שפעת עונתית המותאמים לבני אדם רגישים מאוד לטמפרטורה; הם משגשגים בדרכי הנשימה העליונות הקרירות יותר (כ- 33⁰C) אך התרבותם מדוכאת משמעותית בטמפרטורות האופייניות למחלה (כ- 40⁰C).  באמצעות שימוש במודל עכברים החוקרים החזיקו עכברים בטמפרטורת סביבה שהעלתה את טמפרטורת הגוף שלהם בכ-2⁰C. היפרתרמיה פיזיולוגית זו הגנה ביעילות על עכברים שהודבקו בזני נגיף שפעת המותאמים לאדם. הגנה זו נכשלה לחלוטין כנגד נגיפים הנושאים חומר גנטי שמקורו בעופות. המחקר זיהה את תת-יחידה PB1 של הפולימראז הנגיפי כרכיב האחראי על העמידות לטמפרטורות גבוהות. נגיפים הנושאים גן PB1 שמקורו בעופות מתעלמים ממנגנון ההגנה התרמי של המאחסן.
המשמעות הקלינית: בעוד שנגיפי שפעת עונתיים (של בני אדם) מעוכבים משמעותית על ידי עליית חום הגוף, נגיפים עם מאפיינים "של עופות" גורמים לתחלואה קשה גם בנוכחות חום גבוה.