מחלות מדבקות בעולם - 2025

מחלות מדבקות בעולם - 2025

עיקרי דף המידע של AAAP בנוגע לחיסון נגד H5N1

5 מאי, 2025

מועצת המנהלים של ה- AAAP (האגודה האמריקאית לפתולוגים של עופות) אישרה הפקת דף מידע בנושא H5N1, שהוכן על ידי קבוצת מומחים מטעם האיגוד הכוללת את: Dr. Suzanne McComb, Dr. David Swayne, Dr. David Suarez, and Dr. Erica Spackman.
חומרת התפרצות H5N1 מסוג 2.3.4.4b:
- תת-ענף (clade) זה גרם לפנזואוטיה עולמית חסרת תקדים בעופות, עופות בר ויונקים.
- דרכי שליטה מסורתיות (בטיחות ביולוגית, ניטור, השמדה) אינו מספקות עוד, בשל התפשטות אנדמית בעופות בר ורגישות גבוהה של העופות המסחריים/ביתיים. 
תפקיד החיסון:
- חיסונים מותאמים יכולים לשפר עמידות בעלי החיים להדבקה ולהפחית הפצת הנגיף, ובכך לקטוע מעגלי הדבקה.
- יישום נכון (זן מותאם, דרכי מתן, גיל, מינון) הוא קריטי.
מגבלות החיסון:
- החיסון אינו מהווה תחליף לבטיחות ביולוגית או להשמדת להקות נגועות.
- חיסונים לא מותאמים עלולים להחמיר התפרצויות על-ידי יצירת וריאנטים.
- צוותי חיסון חייבים להקפיד על נהלי בטיחות ביולוגית מחמירים.
חיסונים זמינים בארה"ב:
- קיימים חמישה תרכיבי H5 עם רישיון USDA; ארבעה מהם (חיסון מומת, mRNA, ושני תרכיבי rHVT-H5) הראו יעילות כנגד 2.3.4.4b.
- מנה בודדת אינה מספיקה – נדרש חיסון דחף (booster) לקניית הגנה ממושכת.
סטטוס רגולטורי:
- חיסון עופות אינו מאושר כיום בארה"ב בשל שיקולי סחר (יצוא).
- תרכיבים שימשו במינים בסכנת הכחדה (למשל, קונדור קליפורני).
- אישור רגולטורי נדרש הן מה-USDA והן ממדינות ארה"ב השונות.
לוגיסטיקה ושימוש ממוקד:
- ניתן לשלב את התרכיבים בתוכניות חיסון קיימות.
- מומלץ שימוש ממוקד בעופות בסיכון גבוה (למשל, מטילות, תרנגולי הודו) ובאזורים גאוגרפיים מוגדרים.
- ייצוא בשר פטם צפוי להיות מושפע במידה מינימלית.
זיהומים תת-קלינים:
- נדירים כאשר נעשה שימוש בתרכיבים מותאמים הניתנים כראוי בלהקות מפוקחות היטב (כפי שנצפה בצרפת ובהונג קונג).
בנק תרכיבים:
- ארה"ב אינה מחזיקה עוד בנק תרכיבים לאומי ל-H5, אך קיימים תרכיבים מסחריים (כגון rHVT-H5).
ניטור להקות מחוסנות:
- ניטור חיסונים (HI, ELISA, PCR) חיוני לאימות רמת ההגנה (נוגדנים) ברמת הלהקה.
- רמות נוגדנים ויכולת שכפול של נגיף התרכיב (למשל, rHVT-H5) משמשים להערכת יעילות.
ניטור אפידמיולוגי בלהקות מחוסנות (גישת DIVA):
- יש להתמקד בזיהוי הימצאות נגיף, במיוחד באמצעים וירולוגיים (rRT-PCR).
- יש לדגום עופות חולים או מתים; דגימות סביבתיות עשויות לשמש ככלי לזיהוי מוקדם וזול של התפרצות.
- ניטור סרולוגי הינו מורכב ותלוי בסוג התרכיב (למשל, חיסון המבוסס על מרכיב ה- H5 בלבד לעומת נגיף מלא).

 

מחלות מדבקות בעולם - 2025 מחלות מדבקות בישראל - 2025 מחלות מדבקות בעולם - 2024 מחלות מדבקות בישראל - 2024
מידע נוסף
מחלות מדבקות בעולם - 2023 מחלות מדבקות בישראל - 2023 מחלות מדבקות בעולם - 2022 מחלות מדבקות בישראל - 2022 מחלות מדבקות בעולם - 2021 מחלות מדבקות בישראל - 2021 מחלות מדבקות בעולם - 2020 מחלות מדבקות בישראל - 2020 מחלות מדבקות בעולם - 2019 מחלות מדבקות בישראל - 2019 מחלות מדבקות בעולם - 2018 מחלות מדבקות בישראל - 2018 מחלות מדבקות בעולם - 2017 מחלות מדבקות בישראל - 2017 מחלות מדבקות בעולם - 2016 מחלות מדבקות בישראל - 2016 מחלות מדבקות בעולם - 2015 מחלות מדבקות בישראל - 2015 מחלות מדבקות בעולם - 2014 מחלות מדבקות בישראל - 2014 מחלות מדבקות בעולם - 2013 מחלות מדבקות בישראל - 2013 מחלות מדבקות בעולם - 2012 מחלות מדבקות בישראל - 2012 מחלות מדבקות בעולם - 2011 מחלות מדבקות בישראל - 2011 מחלות מדבקות בעולם - 2010 מחלות מדבקות בישראל - 2010 מחלות מדבקות בעולם - 2009 מחלות מדבקות בישראל - 2009 מחלות מדבקות בעולם - 2008 מחלות מדבקות בישראל - 2008 מחלות מדבקות בעולם - 2007 מחלות מדבקות בישראל - 2007 מחלות מדבקות בעולם - 2006 מחלות מדבקות בישראל - 2006 מחלות מדבקות בעולם - 2005 מחלות מדבקות בישראל - 2005 מחלות מדבקות בעולם - 2004 מחלות מדבקות בישראל - 2004 מחלות מדבקות בעולם - 2003 מחלות מדבקות בישראל - 2003 מחלות מדבקות בישראל - 2002 מחלות מדבקות בישראל - 2001