מחלות מדבקות בעולם - 2025

מחקר חדש המתפרסם ב־medRxiv סוקר ומנתח אומדנים למדדים אפידמיולוגיים מרכזיים של הידבקות בני אדם ב- H5N1, כולל מקדם ההדבקה הבסיסי (R₀) , מרווח הסידרה (מרווחים בין מקרים), זמני הדגירה וכן מדדי חומרה כגון שיעור התמותה מהמקרים (CFR) ושיעור התמותה ממקרי ההדבקה (IFR). המחקר כלל גם מודל חישובי לאומדן R₀ בהתפרצות שנרשמה בעובדי רפת בארה"ב בשנים 2025–2024, וחישוב מרווח הסידרה בהתבסס על נתוני העברה היסטוריים מאינדונזיה. 
העברה מוגבלת בין בני אדם: ערכי R₀ מוערכים עבור H5N1 נותרים נמוכים באופן עקבי (למשל, 0.04–0.05 בהתפרצות בארה"ב), מתחת לסף הנדרש להעברה מתמשכת בין בני אדם. 
זמן דגירה ומרווחי סידרה ארוכים יותר: H5N1 מציג תקופת דגירה חציונית של כ־4 ימים ומרווח סידרה חציוני של כ־6.8 ימים – שניהם ארוכים יותר מאלו האופייניים לשפעת עונתית (כ־2–3 ימים). 
שיעור תמותה היסטורי גבוה, אך נמוך יותר בהתפרצות הנוכחית בארה"ב:  בעוד שנתוני CFR היסטוריים הגיעו עד ל־53% (בעיקר בשל תת-דיווח שהוביל לספירה של מקרים קשים בלבד), ההתפרצות הנוכחית מציגה CFR של 1.43%, כאשר רוב המקרים מציגים תסמינים קלים בעיניים (כגון: דלקת הלחמית). 
סיכון תעסוקתי לחשיפה: עדויות סרולוגיות מצביעות על סיכון מוגבר להדבקה בקרב עובדים העוסקים בהשמדת עופות וברפתות שנחשפו לבעלי חיים נגועים, אם כי ההגדרות לסרולוגיה חיובית משתנות בין המחקרים. 
השוואה ל־H7N7 הולנד, 2003 : ההתפרצות הנוכחית בארה"ב חולקת מאפיינים עיקריים עם התפרצות H7N7 משנת 2003, כולל CFR נמוך, שיעור גבוה של דלקת לחמית העין ו־R₀  נמוך - מה שמרמז על פרופיל קליני ואפידמיולוגי דומה.
נגיף  H5N1 מציג כיום יכולת הדבקה מוגבלת בבני אדם, עם ערכי R₀ נמוכים משמעותית מ־1, מה שמעיד, במצב הנוכחי, על פוטנציאל מגפתי נמוך. לנגיף זמן דגירה ומרווח סידרה ארוכים יותר לעומת נגיפי שפעת עונתיים או פנדמיים, תכונה שעשויה לתרום לאיתור יעיל יותר של מגעים במקרה של עלייה בהעברה בין בני אדם.
פרופיל החומרה בהתפרצות הנוכחית בארה"ב נראה מתון יותר ביחס להתפרצויות קודמות, ומאופיין בעיקר בתסמיני עיניים ושיעור תמותה נמוך.