עובדים במבט לעתיד
בחברה המודרנית והגלובלית שלנו, נגיפי השפעת אינם יודעים גבולות והם מסוגלים להתפשט ולהיות מופצים ביעילות ובמהירות באמצעות הסחר הבינלאומי ותנועת אנשים ממקום למקום. יתר על כן, האופי המשתנה וההתפתחות המתמדת של נגיפים אלו עושה אותם בלתי צפויים. לאור זאת, ברור כי עלינו לפתח גישות חדשות בניסיון לדרג את הסיכון הנשקף מנגיפים של בעלי חיים מסוימים, בהתבסס על גישה מדעית. אין אנו רוצים להיות מופתעים שוב, כמו שקרה באביב 2009 עם הופעתו הבלתי צפויה של הנגיף הפנדמי H1N1p.
בחודש שעבר הצגתי בפניכם את הגישה של "שפעת אחת". בזכות מימון של ה-CDC, ארגנו בשנה שעברה ב-Castelbrando שבאיטליה דיון שעסק בנושא "שפעת אחת", אשר הגדיר את ההתפתחויות בתחום מיומנויות וההערכות שלנו למוכנות בפני מגפה עתידית (ראה קישור).
בעקבות פגישה זו המחלקה של ה-CDC הפועלת בנושא שפעת, החלה לפתח כלים להערכת סיכונים, במטרה לקבוע את הסיכון הנשקף מפני מגיפה שמקורה בנגיפים נבחרים מבעלי חיים ולשפר את מנגנוני התגובה. כמו כן, ארגון EFSA (הרשות האירופאית לבטיחות המזון) מימנה קבוצת עבודה בינלאומית בפרויקט ה- FLURISK, במטרה ליצר מסגרת הערכת סיכונים שתדרג נגיפי שפעת עדכניים על בסיס הפוטנציאל שלהם לחצות את מחסום המינים ולגרום להדבקת בני אדם. לפיכך, המודלים אינם כלי חיזוי ואינם מספקים אינדיקציה ברורה לגבי הזן הצפוי לחולל את המגפה הבאה, אלא דווקא זיהוי זנים בעלי פוטנציאל סיכון ראויים לתשומת לב מיוחדת. התהליכים של ה-CDC ו- FLURISK מתקדמים יד ביד ומשלימים זה את זה גם כי הם מתמקדים בשלב אחר של המוכנות למגפה, והם חלוצי השותפות הווטרינרית-הומנית, לרפואה ציבורית משופרת, דבר העולה בקנה אחד עם חזון "בריאות אחת".
עם זאת, ברור כי כל כלי הערכת סיכונים הוא הגיוני ואמין רק מידע זה כולל הוא מקיף ומייצג. אין טעם ליישם מודלים מתמטים מורכבים לגבי נגיף "מיושן" או כזה שכבר נכחד. מסיבה זו תפקיד הרופאים הווטרינרים בשדה ואלה של מעבדות האבחון הווטרינרי חיוניים להצלחת יוזמות אלו בזאת שהם מוודאים כי המידע נאסף באופן ראוי והופך זמין לרשות הקהילה הבינלאומית בצורה מהירה ושקופה.
אנחנו אבן היסוד של הרפתקה שאפתנית זו.
