שעלת ותרכיבים: חדש מול ישן
שעלת היא מחלה נשימתית הנגרמת ע"י חיידק ה-Bordetella pertussis. המחלה פוגעת בכל גיל, אך היא מסוכנת במיוחד לגיל הצעיר. התרכיב הראשון שיוצר התבסס על החיידק השלם והוא נחל הצלחה רבה בהפחתה ניכרת של אירועי המחלה. אישור ראשון לתרכיב בארה"ב ניתן בשנת 1914 ובשנת 1948 התרכיב שולב עם החיסון נגד דיפטריה וטטנוס. מסיבות הקשורות לבטיחות (תגובות מקומיות וסיסטמיות לתרכיב) פותח ואושר בשנת 1996 תרכיב שהיה נטול מרכיבים תאיים של החיידק aP (לא תאיים ומבוססים על מרכיבים אנטיגניים של החיידק). התרכיב אומץ אוניברסלית בארצות הברית והחליף את החיסון הישן המבוסס על התא השלם של חיידק הבורדטלה פרטוסיס (wP) . תרכיבי ה-aP נחשבו כבעלי פרופיל בטיחותי טוב יותר. עם זאת, בארצות הברית דווח על עלייה במקרי השעלת מאז הכנסת התרכיב החדש.
מחקר חדש שבדק את הנושא בחן את השפעת חיסון דחף על שתי קבוצות אוכלוסייה שונות. אחת שחוסנה בתרכיב ה"ישן" - תא מלא, ואחת שחוסנה בתרכיב ה"חדש" ap . התוצאות היו מעניינות. התברר שהתגובה לחיסון הדחף בקבוצה שחוסנה בתרכיב הישן היתה טובה בהרבה בהשוואה לקבוצה שחוסנה בתרכיב החדש. התוצאות הראו הבדלים אימונולוגיים בין שתי הקבוצות. החוקרים גילו כי חיסון - aP לא הצליח לייצר תגובה תאית של תאי T אשר אחראים על הקניית זיכרון חיסוני לטווח ארוך ומאפשר למערכת החיסונית לעורר תגובה מהירה למחולל.
מחקר נוסף המתפרסם בימים אלה ב- Clinical Infectious Diseases מדווח שבין השנים 2000 ל- 20016 חלה עליה במקרי השעלת בארה"ב והיא קשורה לדעת החוקרים באופן המוסבר במעבר מהתרכיב ה"ישן" לתרכיב ה"חדש".
