מחקר: נגיפי שפעת עופות ורגישות תרנגולות ותרנגולי הודו
מחקר שנערך לאחרונה חקר את הפתוביולוגיה של נגיפי שפעת עופות אלימים. במחקר נבדקו 3 נגיפים: האחד הוא נגיף משנת 2021, שייך לקבוצה הגנוטיפית Clade 2.3.4.4b, ושני נגיפים המסווגים H5N8 האחד מקבוצה גנוטיפית, Clade 2.3.4.4c, שבודד בארה"ב בשנת 2014 והשני Clade 2.3.4.4b שבודד באירופה בשנת 2016. כל הנגיפים נבחנו בתרנגולות ותרנגולי הודו. נמצאו הבדלים בביטוי הקליני, זמני מוות ממוצעים (MDTs), ויכולת העברה של הנגיף בין העופות. כללית נצפה שתרנגולי הודו רגישים יותר לנגיפי השפעת ונוטים להעביר את הנגיף טוב יותר במגע. המחקר מצא כי נגיף ה-H5N8 משנת 2014 הציג יכולת הדבקה גבוהה יותר והפצה מוגברת בקרב תרנגולי הודו בהשוואה לתרנגולות. בעוד שההדבקות שנגיף H5N8 בידוד מ-2016 ו-H5N1 משנת 2021 היו דומות יותר בין תרנגולות לתרנגולי הודו (עיין בטבלה למטה), ההעברה במגע היתה גם עם נגיפים אילו יעילה יותר בתרנגולי הודו.
|
סוג הנגיף |
המנה המדבקת הממוצעת |
|
|
תרנגולות |
תרנגולי הודו |
|
|
2021 H5N1 virus |
102.6EID50 |
102.2EID50 |
|
2014 H5N8 virus |
103.9EID50 |
100.9EID50 |
|
2016 H5N8 virus |
104.2EID50 |
104.7EID50 |
לתרנגולי הודו שנדבקו בנגיפי שפעת עופות נדרש זמן ארוך יותר למות בהשוואה לתרנגולות (זמני מוות ממוצעים של 2.6 עד 8.2 ימים עבור תרנגולי הודו ו-1 עד 4 ימים עבור תרנגולות), מה שמאריך את התקופה שבה הם מפרישים את הנגיף לסביבה ומגדילים את הסיכוי להדבקה של עופות/בע"ח אחרים. זמן מוות ממוצע קצר יותר היה קשור למנת הדבקה גבוהה יותר. הרגישות הגבוהה של תרנגולי הודו לנגיפי שפעת עופות אלימים והפרשה מתמשכת של הנגיף לסביבה מסמנים את ת. ההודו כפוטנציאל הפצה גבוה של נגיפי שפעת עופות.
 |
 |
 |
