מה חדש בישראל - 2020

מה חדש בישראל - 2020

עו"ד נילי אבן-חן: לפתוח את שוק הביצים ליבוא

23 יוני, 2020

מנכ"לית עמותת "צדק פיננסי", עו"ד נילי אבן-חן, במאמר דעה בגלובס:
רק כאשר תעבור מועצת הלול מהעולם, וייפסקו התכנונים, ישראל תפסיק להיות שבויה בידי גורמים אינטרסנטיים שמסכנים את בריאותנו, בינתיים הציבור משלם ביוקר על ביצים.
בחנו את האמירות המרכזיות במאמר הדעה. והצגנו את עמדתנו להן.
"איזו מגפה מאיימת עלינו יותר מכול היום? תלוי את מי שואלים. אם תשאלו את השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות, תקבלו תשובה מפתיעה, שמסיבה כלשהי, נותרה בדממה תקשורתית ואפס יחסי ציבור.מכתב נוקב שנשלח מטעמם לפני כחודשיים, מסביר בפשטות כי "שפעת העופות" היא הסכנה הממשית האורבת לנו, אף יותר מהקורונה שפגעה קשות בחיינו בחודשים האחרונים.לטענת השירותים הווטרינריים, הנזק הולך להיות בממדי אסון ממשי לבריאות הציבור. טיפול מונע בנושא דורש שלולי התרנגולות המטילות יעמדו בסטנדרטי בריאות, ובקיבולת שנקבעה לצפיפות המטילות".
אמת - השירותים הווטרינרים מציגים את שפעת העופות כאיום על ענף העופות וסכנה פנדמית בבריאות הציבור.
"מועצת הלול, והתכנון בענף. תוצאה ישירה של "מוסד מועצות הייצור החקלאיות". על אף שאבד עליהן הכלח, הן נאחזות בקרנות המזבח, כדי לשמור בקנאות גם על הלולים המיושנים, שמגדלים בהם תרנגולות מטילות בצפיפות מסוכנת. בברנז'ה מכנים אותם "לולי זבל". הסיבה לכך שבישראל 2020 קיימים "לולי זבל" היא הכוח שיש לארגוני המגדלים ולמועצת הלול".
המינוח "לולי זבל" מיוחס בטעות למנכ"ל משרד החקלאות היוצא. הראשון שהופיע בפורום פתוח והתבטא נגד איכות משקי ההטלה וביצי המאכל בישראל, היה המנכ"ל יוסי ישי בכנס מדע עופות - מרץ 2011. בהמשך, השתמש במינוח זה, הרופא הראשי לבריאות העופות, ד"ר שמעון פרק ז"ל, ביום עיון למגדלים.
"מועצת הלול היא חלק ממועצות הייצור שתפקידן המקורי נועד להגן על החקלאים. במהלך השנים בחרה ממשלת ישראל להפוך את המודל ל"מודל כופה", שתכליתו בעיקר לתכנן ולווסת את המשק החקלאי, לרוב באמצעות קביעת מכסות ייצור לחקלאים. זאת, כדי לשמור עליהם מפני תחרות ומהורדת מחירים, ולהבטיח לתפיסתם (של החקלאים) חקלאות בת-קיימה. את תפקידם זה הם מבצעים, בלי להביא די הצורך בחשבון את הנזק העצום לכלכלה ולבריאות הציבור".
מועצת הלול, אכן מפקחת על היקף הייצור באמצעות מכסות. מחיר ביצי המאכל במדינת ישראל הוא מהגבוהים בעולם. מערך ניטור לאומי בנושא הסלמונלה, שהחל לפעול ביולי 2017, מציג שיפור, בשיעור הנגיעות במשקי ההטלה. מי שמתרשל בביצוע המטלות הנדרשות כדי להגן על בריאות הציבור, הוא לדעתנו הרופא הראשי לפיקוח מוצרים מן החי. אין עקיבות לביצי מאכל, אין הנחיות טיפול והכנה נכונים לצרכן ע"ג אריזות הביצים, אריזות ביצי המאכל נמכרות באריזות פתוחות בניגוד לחוק. אבל, מסתבר שיותר נח לבוא בטענות לחקלאי.
"את מחיר המצב השערורייתי הזה משלמים כולנו. בהיעדר פתיחת הביצים ליבוא, מחיריהן בארץ גבוהים משמעותית מאלה שבחו"ל, ומצבן התברואתי לעיתים גרוע. מבדיקות שערכו בשירות הווטרינרי, עולה שכ-15% מהביצים נגועות בסלמונלה. הבעיות היו יכולות להיפתר אם היו פותחים את השוק ליבוא חופשי של ביצים, ללא מכסים. כך שבאופן טבעי הייתה נוצרת תחרות, המחירים היו יורדים, הצרכנים היו יכולים לבחור בביצים מאיכות גבוהה. אבל מה שברור במדינות המערב אינו אפשרי בישראל של 2020. מועצת הלול שולטת ביד רמה בתכנון השוק, הלובי החקלאי מחזק את אחיזתו בכנסת, ומה שהיה צריך לעבור מזמן מהעולם, מתברר כמציאות עגומה, שרירה וקיימת. האם הציבור ימשיך לשלם בזהב גם לביצי הסלמונלה? תלוי בשר החקלאות החדש, אלון שוסטר, שעד כה נראה שדבריו בתחום לא מבשרות על רוחות של שינוי". 
תחרות היא אכן אמצעי נכון ויעיל לשפר את האיכות ולהוריד את מחיר הביצים לצרכן. מאידך, יש להבין שעיקר החקלאים המייצרים ביצים במדינת ישראל, נמצאים בגבול הצפון, וקיים אינטרס לאומי לתמוך בחקלאות ולסייע בתעסוקה. ההתנהלות היום אכן בעייתית, אך הפתרון חייב להיות יצירתי ונבון המאזן בין צרכי הציבור, הצרכים הלאומיים ובריאות הציבור. המנהיגות החקלאית והמועצה לענף הלול, משחקים מזה שנים את תפקיד ה"דובי לאלא", אבל לא מקדמים שום תהליך לפתרון, שינוי וקידום השלוחה.