נגיף H7 מכה שנית
מכסיקו הוכתה במה שנראה כהתפרצות נרחבת של נגיף שפעת עופות אלים H7N3, ומאז החלה, המחלה התפשטה באזור צפוף בעופות, בעיקר מטילות לביצי מאכל.
על פי המידע הקיים, השירותים הווטרינרים במכסיקו פועלים במגוון אמצעים כדי להשתלט על המחלה, אך על פי קצב התפשטותה נראה שהמהלכים הננקטים רודפים אחר עקומת המגיפה.
זה כבר קרה בעבר. התפרצויות קודמות של נגיף שפעת העופות H7 היו אף הן הרסניות. בשנים 1999-2001 הופעת H7N1 באיטליה הסתכמה ב- 413 התפרצויות והשמדה של 16 מיליון עופות. בשנת 2003, בעקבות הופעת נגיף H7N7 בהולנד הושמדו 30 מיליון עופות ב-241 מוקדים ובשנת 2004 בקנדה נגיף H7N3 פגע ב- 53 חוות ו-17 מיליון עופות הושמדו.
להתפרצויות שמניתי תוארו מאפיינים דומים: אזורים צפופים בעופות והתפשטות נרחבת לחוות סמוכות. ההשתלטות על המחלה באותם מקומות אופיינה בהשמדה נרחבת של בעלי כנף ללא שילוב תרכיבים כאמצעי להתמודדות במגיפה. ההשמדה הנרחבת של בעלי חיים, עוררה דאגה וביקורת בינלאומית בהיבטים שונים, כמו רווחת בעלי חיים ופגיעה כלכלית נרחבת בענף. האלטרנטיבה להשמדה נרחבת של בעלי חיים היא - לחסן. השימוש בתרכיבים לא יושם מעולם כנגד התפרצויות של נגיף שפעת עופות H7 אלים, למרות שקיימים תרכיבים הנחשבים יעילים בהתמודדות מול נגיף זה.
הנסיון היחיד שקיים לתרכיבים בשדה בהתמודדות מול נגיפי שפעת עופות אלימים הוא עם נגיפי שפעת עופות H5N1. לפני כ-8 שנים, בין שנת 2003 ל-2004 נגיף שפעת העופות H5N1 פגע במספר מדינות במקביל. מדינות שהצליחו לאבחן את המחלה במהירות ולבצע השמדת מוקדים מהירה ויעילה הצליחו למגר את הנגיף משטחן תוך שנה לערך מההתפרצות הראשונה. לעומת זאת, במדינות שהתמהמהו באבחון ובנקיטת האמצעים הנדרשים, הנגיף התפשט ותוכניות חיסון הוכנסו למערכי הגידול במטרה להתמודד עם המחלה. במבט לאחור, נראה שמדינות בעלות משאבים מוגבלים ששילבו תוכניות חיסון כחלק ממערך ההתמודדות עם המחלה לא הצליחו לבער את הנגיף משטחן.
המצב באסיה בכל הקשור לנגיף ה- H5N1 שונה מהמצב במכסיקו. באסיה קיים גידול נרחב של עופות מים, רמת הבטיחות הביולוגית נמוכה ומתקיים מגע מתמיד עם עופות בר. למעשה, נגיף ה- H5N1 נפוץ גם באוכלוסית עופות הבר באזור. ההחלטה של הרשויות במכסיקו לשלב חיסון כאמצעי התמודדות עם המגיפה העכשווית צפויה להיות לטווח קצר-בינוני באופן שתוביל לביעור הנגיף על פי מדדים של הארגונים הבינלאומיים.
ברור, שבמידה ותוכנית החיסון לא תיושם ותנוהל באופן נכון, עם המשאבים הנדרשים לניטור ולמיפוי ההדבקה באוכלוסיה המחוסנת התוצאה תהיה – אנדמיות. ניהול קמפיין חיסוני הינו מורכב ומחייב שילוב בין המערך הציבורי והפרטי עם תמיכה פיננסית מתאימה של הארגונים הבינלאומיים לרשויות במכסיקו.
במידה והנסיונות לביעור נגיף זה יכשלו, מצב אנדמי של נגיף H7N3 במדינות המגדלות עופות בהיקפים גדולים כמו מכסיקו, במקביל לאנדמיות של נגיף H5N1 בחצי הכדור המזרחי הינו תרחיש עתידי מדאיג לתעשיית העופות.
היבט אחר הינו כמובן בריאות הציבור וההשלכות הבלתי צפויות בנושא (אל לנו לשכוח את הופעת הנגיף הפנדמי H1N1 שהופיע בשנת 2009 במכסיקו ואת המצב בו נגיף H5N2 בעל אלימות נמוכה אשר מצוי באזורים מסויימים במכסיקו), אבל זהו כבר סיפור אחר.
