תרכיבים 2020

תרכיבים 2020

חיסון נגד שפעת באוכלוסיה המבוגרת

5 מרץ, 2020

האוכלוסיה המבוגרת נחשבת לקבוצת סיכון כאשר מדובר במחלות רבות, בין היתר כאשר מדובר במחלת השפעת. מחקרים שונים הציגו את חוסר היעילות של התרכיבים הקיימים במניעת מחלת השפעת בקבוצות הגיל של מעל 65 ועל בסיס זה פותחו בשנים האחרונות, שני תרכיבים יעודיים לאוכלוסיה המבוגרת. אחד עם אדג'וואנט והשני עם כמות אנטיגן העולה פי-4 על כמות האנטיגן בתרכיב ה"רגיל". תרכיבים אלה אינם זמינים היום לאוכלוסיה בישראל.
מחקר המתפרסם בימים אלה בכתב העת המדעי Annals of Internal Medicine, בחן את יעילות תרכיב השפעת בקבוצת הגיל 55-75 באנגליה ובוויילס בין השנים 2000 ל-2014. המחקר לא מצא שום עדות לכך שחיסון השפעת הפחית את האישפוזים או  את מקרי המוות באופן משמעותי בקבוצת גיל זו, הנמצאת בסיכון גבוה ממחלת השפעת.
הנתונים מבוססים על ניתוח 170 מיליון דו"חות טיפול ו-7.6 מיליון מקרי מוות. יעילות החיסון במניעת אישפוז עמדה על 5.8% בקבוצת הגיל של 65 ומעלה. יעילות החיסון במניעת מוות עמדה על 17.3% בלבד. המחקר קובע שתרכיבי שפעת יכולים להיות יעילים במעט כנגד השלכות חמורות של מחלת השפעת באנשים מבוגרים ויש להמשיך ולהתחסן במיוחד בתרכיבים היעודיים. 
ונשאלת השאלה מה העניין של חברות התרכיבים לייצר תרכיבים טובים ויעילים יותר אשר עלות פיתוחם גבוהה ונובע מכך יהיה גם מחירם, כאשר הם מצליחים למכור בתמיכת רשויות הבריאות תרכיבים לא יעילים, במחירים טובים ובהיקפים גדולים מאד?
ב-1986, חוקק חוק בארה"ב המונע מנפגעי חיסונים לתבוע את היצרנים. כיום, נפגעי חיסון בארה"ב מגישים תביעה לגוף ממשלתי הבודק את התביעה והוא זה שמחליט האם מגיע פיצוי ומהו. את הפיצוי משלמת המדינה. לפני שחוקק חוק זה התקיים שימוע. מי שהופיע בפני הוועדה (1984)* היה ד"ר יונה סאלק, מפתח התרכיב הראשון נגד מחלת הפוליו (התרכיב המומת). סאלק התנגד בתוקף לחוק בטענה, שהגנה על יצרני התרכיבים תפגע במוטיבציה שלהם לייצר תרכיבים איכותיים ובטוחים. האם סאלק צדק? לי נראה שכן...


*למתעניינים, חוות דעתו המקצועית של ד"ר יונה סאלק הוגשה בכתב, והיא זמינה לעיון. נצטט קטע קצר:

"I have two serious concerns with regard to such legislation:
-One is the removal of the incentive for manufacturers and scientific community to improve existing vaccines..."