תרכיבים 2017

תרכיבים 2017

יעילות תרכיב השפעת לעונת 2017-2018

16 דצמבר, 2017 פעילות נגיף השפעת בעונת החורף 2017-2018 בארה"ב, נשלטת ע"י הזן H3N2. נתון זה מדאיג במיוחד בשל כך שזן זה ידוע בד"כ במופע קליני חריף יותר במיוחד בקרב ילדים ומבוגרים. בנוסף, יעילות התרכיב כנגד זן זה, נמוכה יותר בהשוואה ליעילות התרכיב מול זן H1N1 או זן B.
על פי דו"חות המתפרסמים ע"י ה-CDC, שיעור המתחסנים השנה בקרב האוכלוסיה בארה"ב נמוך ועומד על כ-39% בלבד.
תרכיב השפעת המשמש לעונת 2017-2018 בחצי הכדור הצפוני, זהה לזה ששימש את האוכלוסיה בחצי הכדור הדרומי. נתונים שנאספו מעונת החורף שעברה על אוסטרליה, מצאו שיעילות התרכיב הממוצעת כנגד כלל הזנים עמדה על 33%, כאשר מול הזן הדומיננטי והבעייתי יותר, ה-H3N2 יעילות התרכיב עמדה על 10% בלבד (אם ניתן לקרוא לערך זה יעילות...). מידע נוסף

סערת תרכיב הדנגי בפיליפינים

9 דצמבר, 2017 עצירת השימוש בתרכיב הדנגי של חברת סנופי-פסטר (Dengvaxia) בפיליפינים, מלווה עתה בחקירת התהליך ובהאשמות הדדיות. נציג ארגון הבריאות העולמי בפיליפינים מיהר להודיע שהארגון לא המליץ על שימוש בתרכיב.
לא מדוייק.
הארגון אישר את השימוש בתרכיב באפריל 2016 והמליץ על השימוש בו באזורים בהם נגיעות המחלה גבוהה.
הרשויות בפיליפינים פנו ליצרנית התרכיב, חברת סנופי-פסטר בדרישה לקבל חזרה את הכסף ששולם לה עבור התרכיב (73 מיליון דולר) ומאיימים בתביעה כנגד החברה.
יש לציין שלמרות אזהרות ברורות שפורסמו ע"י אחד המומחים המובילים בתחום, Scott B. Halstead, אותן הבאנו בפרסום אצלנו באתר במאי שנה זו, ארגון הבריאות העולמי לא מצא לנכון להורות על הפסקת מסע החיסונים הנרחב שנעשה בתרכיב זה בפיליפינים.
בימים אלה מתפרסם מאמר מדעי ב-Journal of Clinical Epidemiology, שבוחן את נתוני הבטיחות שפורסמו במחקר בשנת 2015, שימש בסיס לאישור השימוש בתרכיב של חברת סנופי-פסטר וקידום מסע חיסונים במדינות מתפתחות.
המחקר החדש מצביע על לקויות בניתוח הנתונים. מידע נוסף

תרכיב דנגי של חברת סנופי, בעיית בטיחות?

1 דצמבר, 2017 משרד הבריאות בפיליפינים, עצר את תוכנית החיסונים נגד מחלת הדנגי, בעקבות בעיית בטיחות בתרכיב של חברת סנופי.
הכותרת באתר משרד הבריאות של הפיליפינים:
DOH PUTS DENGUE IMMUNIZATION ON HOLD AFTER NEW FINDINGS FROM SANOFI-PASTEUR

מהי בדיוק בעיית הבטיחות שמציג התרכיב של חברת סנופי?
מי שחוסן בתרכיב והיה ללא נוגדנים (מחשיפה קודמת), נמצא בסיכון גבוה לפתח מחלה שחייבה אשפוז, בעקבות חשיפה מאוחרת לנגיף דנגי פראי. הכיצד? מידע נוסף

תרכיב שפעת בישראל: עד כמה הוא יעיל?

Clinical Infectious Diseases 2017 21 נובמבר, 2017 קבוצת חוקרים ממשרד הבריאות, בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר בת"א והקולג' לרפואה, ניו-יורק ארה"ב בחנה את יעילות תרכיב השפעת בעונת 2016-2017 בישראל, תוך התבוננות ספציפית לקבוצות גיל שונות.
במחקר זה נבחנה יעילות התרכיב כנגד נגיף השפעת H3N2, אשר היה הדומיננטי בעונה הרלוונטית.
החוקרים מצאו הבדלים בולטים ביעילות התרכיב בין קבוצות הגיל השונות.
היעילות הגבוהה ביותר נמצאה בקבוצת הגיל 5-17 שנים, לעומת חוסר יעילות מוחלט של התרכיב במניעת המחלה בקבוצת הגיל של ומעל 65 שנים.
בתצפית נכללו 1088 בני אדם. יעילות התרכיב הממוצעת לכל קבוצות הגיל היתה 29%. מידע נוסף

חזרת (Mumps) ותרכיבים

14 נובמבר, 2017 באוניברסיטת סירקיוז (מדינת ניו-יורק), מדווחת בתקופה האחרונה התפרצות של מחלת החזרת. הנושא המעורר דאגה, מעבר להתפרצות עצמה, הוא שכל הסטודנטים שנדבקו, מחוסנים באופן ראוי כנגד המחלה (שני חיסונים). נכון ל-14 בנובמבר, מדובר ב- 41 מקרים מאובחנים ועוד 78 מקרים שכרגע מוגדרים כחשודים. ההתפרצות החלה בחודש אוגוסט האחרון ובמטרה להתמודד עם ההתפרצות הוצע חיסון נוסף לסטודנטים. התרכיב המשמש היום לחיסון כנגד חזרת הינו תרכיב חי, בד"כ משולב בתרכיב המשולש - MMR (חצבת, חזרת, אדמת) או המרובע MMRV (+ אבעבועות). מידע נוסף

יעילות תרכיבי השפעת נמוכה בגלל אופן ייצורם

PLOS Pathogens, 23 Oct 2017 4 נובמבר, 2017 קבוצת חוקרים אמריקאים מציגה במחקר המתפרסם בימים אלה בכתב העת המדעי: Plos pathogens, שנגיף השפעת משתנה כבר בתהליך הייצור בביצים מעוברות ובכך יעילותו נפגמת. התופעה בולטת במיוחד בזן נגיף השפעת H3N2 (יעילות המוערכת ב-33% בלבד).
ההערכה היא שתהליך ההסתגלות שעובר נגיף השפעת בתהליך הגידול בביצים מעוברות מעודד שינוי באתרי הקישור של הנגיף. המחקר בחן את השינויים המתרחשים באתרים אלה ברמת המבנה ומצא שהשינוי HA L194P גורר שינוי באנטיגניות והאימונוגניות של הנגיף. מידע נוסף

שפעת ואוכלוסייה מבוגרת בישראל - חשבתם שלמישהו אכפת?

14 אוקטובר, 2017 מערכת החיסון של אנשים מבוגרים, מגיבה פחות טוב לחיסוני השפעת (יש להניח, שבעיה זו אינה ייחודית לתרכיבי שפעת בלבד). נושא זה ידוע ונבדק במספר רב של מחקרים.
אחד המחקרים דיווח, שכדי לקבל תגובה חיסונית הולמת, מנת האנטיגן בתרכיב המיועד למבוגרים מעל גיל 65, אמורה להיות פי-4 מהמקובל (60 מיקרוגרם אנטיגן למנה במקום 15 כמקובל). התגובה הירודה, מחייבת אם כן מתן חיסון שתואם קבוצת אוכלוסייה זו (אגב, זו התייחסות מקצועית נדרשת לנושאים רפואיים אחרים בכלל ולתרכיבים בפרט). מידע נוסף

אירלנד: תביעה בעקבות נרקולפסיה לאחר חיסון בתרכיב שפעת

6 אוקטובר, 2017 Aoife Bennett, היא בין התובעים את המדינה (אירלנד), לאחר ששימוש בתרכיב Pandemrix הוביל לפגיעה עצבית - נרקולפסיה וקטפלקסיה.
בספטמבר 2009, ארגון EMA, אישר לחברת GSK את תרכיב החיסון (Pandemrix (H1N1-AS03-P.
30 מיליון מנות של תרכיב זה ניתנו לאוכלוסייה. התרכיב אושר בתהליך מקוצר, בהסתמך על (ציטוט מקורי מ-EMA) "עשורים של נסיון עם תרכיבי שפעת עונתיים, אשר מצביעים על כך, ששילוב זן תרכיב חדש לא ישפיע מהותית בהיבטים של בטיחות ורמת הגנה".
מסתבר, שהמציאות היא אחרת וכאשר מדובר בנגיפים ותרכיבים היא לא תמיד ניתנת לצפייה.
במהלך שנת 2010, החלו הדיווחים הראשונים משבדיה ופינלנד, על אירועי נרקולפסיה בילדים ומתבגרים שחוסנו בתרכיב Pandemrix. מידע נוסף

תרכיב נגד מחלת הזיקה - תוצאות מבטיחות

פורסם ב-4 באוקטובר 2017 באתר NEJM.org 5 אוקטובר, 2017 דיווח בכתב העת: The New England Journal of Medicine, מציג תוצאות מבטיחות לתרכיב DNA נגד מחלת הזיקה. התרכיב פרי פיתוח של חברת Inovio Pharmaceuticals מארה"ב בשיתוף GeneOne Life Science מדרום-קוריאה, הוא תרכיב DNA-סינטטי המשולב בפלסמיד ומוזרק מתחת לעור.
התרכיב בשמו הנוכחי GLS-5700, הצליח לעורר תגובה חיסונית לאחר 3 הזרקות.היתרון של תרכיב DNA הוא היכולת ליצר את התרכיב במהירות והיותו בטוח ויציב בהשוואה לתרכיבים אחרים. מידע נוסף

תרכיב שפעת אוניברסלי - האם הפתרון באופק?

4 אוקטובר, 2017 אוניבסיטת אוקספורד הודיעה על סיומו של השלב הקליני הראשון בבני אדם בו נבדק חיסון חדש לשפעת המגן בפני כל זני השפעת.
יעילות חיסוני השפעת היום מוגבלת (גם באיכות ההגנה וגם למשך זמן ההגנה המוקנית). בעיה בולטת היא היא השינויים הגנטיים שנגיפי השפעת עוברים המקנים להם את היכולת להתחמק מתגובות חיסוניות לחיסונים קודמים. מידע נוסף

תרכיבי שפעת: כמה מדע מסתתר אחרי הקריאה "לכו להתחסן!"?

Science 22 Sep 2017 23 ספטמבר, 2017 אנו נמצאים בפיתחה של עונת החורף, וההמלצה של מערכת הבריאות וכותרות העיתונים "לכו להתחסן!". מאמר מערכת בכתב העת היוקרתי Science (נכתב ע"י Jon Cohen) מנסה להסביר לנו, מה שרשויות הבריאות אינן אומרות לנו והוא, שמדובר בתרכיב שיעילותו אינה גבוהה.
היעילות של תרכיב השפעת מוערכת ב-60% בקרב אלה שחוסנו, כאשר היו שנים מסויימות שיעילותו צנחה לשפל של 10% בלבד. בהתחשב בעובדה כי עונת שפעת קשה יכולה לגרום למותם של אלפי אנשים הרי שהתומכים יגידו ש-10% הם יותר טוב מכלום. אבל ברור, שמדובר בתרכיב שיעילותו אינה מספקת מול איום כה מהותי לבריאות הציבור. אחד הטיעונים לכשלון התרכיב הוא בחירה לא מתאימה של הזן, המתבססת על נתונים אפידמיולוגיים (נדרשים מול ההשתנות המתמדת של הנגיף). אבל, יעילות התרכיב נמוכה, גם כאשר הבחירה של הזנים תואמת את אלה שבשדה. משך עשורים רבים, החוקרים האמינו שחיסון נגד שפעת מקנה הגנה טובה במידה וקיימת התאמה לזני השדה. מחקרים משנות הארבעים ועד לשנות השישים הראו באופן שגרתי יעילות של 70% עד 90%. אבל מחקרים אלה הסתמכו על מתודולוגיה מוטעה. מידע נוסף

מחלת הפוליו: האם אירופה בסיכון?

Mathematical Biosciences 293 (2017) 64–74 21 ספטמבר, 2017 קבוצת חוקרים מהונגריה, בנתה מודל מתמטי במטרה לבחון את ההשפעה של קבוצות "לא מתחסנים", במקום עם כיסוי חיסוני נמוך או שיעור גבוה של מחוסנים בתרכיב מומת (חיסון זה מייצר פחות חסינות מקומית במערכת העיכול, דבר המאפשר רפליקציה של נגיף הפוליו במערכת העיכול ולהיות נשאים). מידע נוסף

האם החיסון נגד שפעת עלול לגרום להפלה?

Vaccine 35 (2017) 5314–5322 15 ספטמבר, 2017 מחקר המתפרסם בכתב העת המדעי Vaccine מדווח כי נשים שקיבלו חיסון נגד שפעת במהלך שני חורפים ברציפות, היו בסיכון גבוה להפיל את עובריהן. המחקר מעורר סערה בעולם הרפואה ונסיונות לקעקע את הבסיס המדעי למסקנות החוקרים. החוקרים עצמם סבורים שיש קשר – גם אם אינו סיבתי – בין ההשפעה של חיסון חוזר נגד שפעת על סיכון להפיל במהלך ההיריון. עורכי המחקר, שניים מתוכם חוקרים במרכז האמריקני למניעת מחלות ובקרתן (CDC), השוו 485 נשים בהריון בנות 44-18, שעברו הפלה, ל-485 נשים בגילים דומים שעברו היריון תקין. בקבוצה של הנשים שעברו הפלה נמצא ש-17 מהנשים קיבלו את החיסון שנתיים ברצף, לעומת ארבע נשים בקבוצה של ההריונות התקינים. רוב ההפלות התרחשו בשליש הראשון של ההיריון ומקצתן קרו בשליש השני. הגיל של מחצית העוברים בזמן ההפלה היה שבעה שבועות. מידע נוסף

תרכיב שחפת וסוכרת נעורים

1 ספטמבר, 2017 תרכיב BCG פותח כדי למנוע את מחלת השחפת. מדובר באחד מהחיסונים ה"וותיקים" ביותר הקיימים בשוק. שימוש בתרכיב זה, נעשה לראשונה, בשנת 1921. עם ביעור מחלת השחפת במדינות רבות בעולם, היקף השימוש בתרכיב זה פחת מאד, למעט במדינות עם שחפת אנדמית. מחקר חדש מציג תוצאות ראשוניות ליכולת של תרכיב זה להוביל ל"ריפוי" יעיל של סוכרת מסוג 1, מחלה הנחשבת היום כחשוכת מרפא.
סוכרת מסוג 1 (נקראת גם "סוכרת נעורים"), היא מחלה אוטואימונית המאופיינת על ידי הרס תאי לבלב הנדרשים למטבוליזם של הגלוקוז בגוף. תאים של מערכת החיסון (תאי T), תוקפים את תאי הלבלב כאילו היו גוף זר. מידע נוסף

שוק תרכיבי השפעת בארה"ב

23 אוגוסט, 2017 תחום התרכיבים בעולם, ממשיך לגדול. הערכות כלכליות שפורסמו לאחרונה, צופות שוק של 3 מיליארד דולר, בשנת 2024 לתרכיבי השפעת בארה"ב בלבד. למעלה מ-185 מיליון איש צפויים להתחסן בתרכיבי שפעת בשנת 2024.
הערכות לצמיחה הצפויה, מתבססות על עלייה במודעות של האוכלוסייה, המלצות של ארגונים רפואיים וממשלתיים ופיתוח תרכיבים רב-ערכיים. מידע נוסף

האם התרכיב שפותח ע"י אדוארד ג'נר מקורו באבעבועות סוסים?

Lancet Infect Dis 2017 19 אוגוסט, 2017 פיתוחם של תרכיבים הוא מפריצות הדרך הגדולות ביותר של המדע, שהציל את חייהם של אינספור מיליוני בני אדם במהלך 200 השנים האחרונות. אבל השימוש בשם Vaccine (שמקורו מפרה Vacca), מינוח שהושרש בשנת 1800 ע"י Richard Dunning, במחשבה שמקור התרכיב ששימש לחיסון אבעבועות שחורות הוא בנגיף אבעבועות בקר, יכול להיות בעצם טעות.
מאמר סקירה היסטורי בכתב העת Lancet מעלה ספקות לגבי מקור הנגיף ששימש את ג'נר וטוען שיתכן והנגיף שבו השתמש ג'נר אינו נגיף אבעבועות בקר אלא נגיף vaccinia או נגיף אבעבועות סוסים. תרכיבים נגד אבעבועות שחורות הוכנו מחומר מזרע שהופץ במדינות רבות, אך שום חומר מזרע או תרכיב שנותר מאז אינו מכיל נגיף אבעבועות בקר. מידע נוסף

איטליה: הפרלמנט האיטלקי אישר חיסוני חובה לילדים

29 יולי, 2017 הפרלמנט האיטלקי אישר באופן סופי בהצבעה של 296 בעד 92 נגד ו-15 נמנעים את החוק המחייב לחסן ילדים עד גיל 16, 10 חיסוני חובה. הורים ידרשו להציג אישורים לחיסונים אלה בטרם הרשמת הילדים לבתי הספר. הורה של יחסן את ילדיו, צפוי לקנס כספי של 500 יורו. שני חיסונים הושמטו מהרשימה המחייבת מנינגוקוקוס B ומנינגוקוקוס C.
איטליה חוותה לאחרונה התפרצות של מחלת החצבת (3,842 מקרים, 3 מקרי מוות), כאשר הטענה היא לשיעור מתחסנים נמוך באוכלוסייה. מידע נוסף

צרפת: משנת 2018, תתקיים חובת חיסון

5 יולי, 2017 הורים בצרפת יחוייבו לחסן את ילדיהם. כך משנת 2018 על פי החלטת ממשלת צרפת.
ההתפרצויות האחרונות של חצבת ברחבי אירופה והעלייה במספר ה"לא מתחסנים" הובילה להחלטה זו.
כיום חיסוני החובה בצרפת כוללים: דיפתריה, טטנוס ופוליו. 11 חיסונים הנמצאים בהמלצת משרד הבריאות הצרפתי יהפכו לחיסוני חובה. מידע נוסף

ארה"ב: תרכיבי השפעת לאוכלוסיה מעל גיל 65 נמצאו כלא יעילים בחורף האחרון

21 יוני, 2017 בחורף שעבר, חיסון השפעת נמצא כלא יעיל בהגנה על האוכלוסיה המבוגרת בארה"ב (מעל גיל 65), זאת למרות התאמה טובה בין זן התרכיב לזן השדה. נתונים אלה מתפרסמים לאחרונה ע"י הועדה המיעצת ל-CDC בנושא תוכניות חיסון. קבוצת הגיל של אנשים מעל גיל 65, מהווה את אחת מקבוצות הסיכון הבולטות להיפגע ממחלת השפעת (מקרי מוות ואישפוזים). הזן הדומיננטי בעונת החורף האחרונה בארה"ב היה A H3N2, זן שבדרך כלל מעורב בהתפרצויות קשות של שפעת. מידע נוסף

בית המשפט העליון של האיחוד האירופי: תרכיבים יכולים להיות אחראיים למחלה ללא צורך בהוכחה

21 יוני, 2017 בית המשפט העליון של האיחוד האירופי קבע היום כי בתי המשפט יכולים לקבוע אם החיסון אחראי להתפתחותה של מחלה כלשהי גם כאשר אין לכך הוכחה מדעית. החלטה מהפכנית זו התקבלה בעקבות מקרה של אזרח צרפתי אשר חוסן כנגד דלקת כבד B בשנת 1998-1999. כשנה לאחר מכן, אובחנה אצל אותו אדם טרשת נפוצה. ב -2006 הוא ומשפחתו תבעו את יצרן התרכיבים, סנופי פסטר, לנזק שעל פי טענתם נגרם לו בעקבות החיסון. האיש מת בשנת 2011.
בית המשפט לערעורים בצרפת קבע כי אין קשר סיבתי בין חיסון דלקת כבד B לבין טרשת נפוצה, ודחה את המקרה. מחקרים רבים לא מצאו קשר בין חיסון בדלקת כבד B לבין טרשת נפוצה. הדיון המשיך לבית המשפט לערעורים הצרפתי והובא לדיון בבית המשפט העליון של האיחוד האירופי. מידע נוסף

דרום סודן: מבצע חיסונים הסתיים בטרגדיה

2 יוני, 2017 15 ילדים בדרום סודן, מתו בעקבות מבצע חיסוני חצבת. חקירת מותם של הילדים בכפר Nachodokopele באזור כפרי ומרוחק במחוז Kauto שבדרום סודאן מצאה שהסיבה שגרמה למותם במהלך מסע החיסונים היה אלח דם חמור כתוצאה מזיהום במהלך החיסון. כל הילדים הם מתחת לגיל 5 שנים.
מתברר שהצוות שחיסן את הילדים באירוע טרגי זה לא היה מוסמך או מיומן לביצוע החיסונים. עוד התברר שהצוות עשה שימוש חוזר במזרקים ולא שמר על שרשרת קירור נדרשת. מידע נוסף

Julius Youngner, הלך לעולמו בחודש שעבר

31 מאי, 2017 Julius Youngner, הלך לעולמו ב-27 באפריל, רובכם תרימו גבה ותשאלו, מי? אבל ל-Julius Youngner, יש מקום של כבוד במחקר המדעי וראוי שנתוודע לתרומתו הגדולה לקידום ופיתוח תרכיבים. Julius Youngner, הצטרף בשנת 1949 למעבדתו של יונה סאלק, באוניברסיטת פיטסבורג, במחקר לפיתוח תרכיב נגד מחלת הפוליו. אחד המכשולים ביצור תרכיב, במיוחד תרכיב מומת, הוא היכולת לגדל את הנגיף בכמויות גדולות הנדרשות לצרכי הייצור. העזרה בתחום זה הגיעה מקבוצת חוקרים שהצליחה לפתח שיטה לגידול נגיף הפוליו בתרביות רקמה (ג'ון אנדרס, תומס וולר, פרדריק רובינס - חתני פרס נובל לרפואה בשנת 1954). Julius Youngner, פיתח שיטה שהצליחה להפיק כמויות נגיף גדולות מתרביות אלה. השיטה היתה שימוש באנזים פרוטאוליטי - טריפסין, לתהליך שנקרא: "טריפסיניזציה" וגרם לשחרור רב של נגיפים מתוך התאים המודבקים. מידע נוסף

גרמניה: בקרוב, חובת דיווח על הורים שאינם מחסנים את ילדיהם

26 מאי, 2017 גרמניה החליטה להתמודד במגמה ההולכת וגוברת של הימנעות מחיסונים. לפני שבוע דיווחנו על איטליה והפעם זו גרמניה, שהעבירה חוק חדש שיחייב את גני הילדים לדווח על הורים שאינם מחסנים את ילדיהם. מידע נוסף

תקלה במפעל תרכיבים

25 מאי, 2017 תקלה במפעל תרכיבים בהולנד, גרמה לחשיפת עובדים לנגיף פוליו, זן 2 אלים.
בעקבות החשיפה, חוסנו כלל העובדים שוב ובוצע מעקב אחר העובדים בכלל ואחר שניים שנחשפו באופן ברור בפרט. החשיפה היתה לכמות נגיף גבוהה בארוסול. לא נמסרו פרטים מדוייקים לגבי המפעל או אופי התקלה. מידע נוסף

איטליה: חיסוני חובה כדרישה בכניסה לביה"ס

19 מאי, 2017 מגיפת החצבת באיטליה, עשתה את שלה לא רק בהיקף ועוצמת ההתפרצות אלא גם בדינמיקה של קבלת ההחלטות הממשלתיות בנושא.
מתחילת השנה דווחו 2,395 מקרי חצבת ברחבי איטליה. זאת בהשוואה ל-840 במהלך כל שנת 2016 ו-250 מקרים בשנת 2015.
מספטמבר הקרוב, 12 חיסוני חובה, יכללו בדרישה לקבלת לבתי הספר במדינה. מידע נוסף

הגברת הדבקה של נגיף באמצעות נוגדנים לא-מנטרלים - נגיף הדנגי

17 מאי, 2017 התפיסה המקובלת היא שמערכת החיסון שלנו תפקידה להגן עלינו מפני מחוללי מחלה. מסתבר, שלא תמיד מחשבה זו נכונה. נגיפים מסויימים פיתחו דרכים כדי לעקוף את מערכות ההגנה של מערכת החיסון.
כדי לתאר תופעה אימונולוגית ייחודית, נתחיל ברקע קליני של מחלת ה- Dengue. מחלת ה- Dengue, היא מחלה נגיפית (נגיף -Flavi), המועברת כמו הרבה נגיפי-Flavi, ע"י יתושים. לנגיף הדנגי 4 זנים שונים (DENV-1 - DENV-4). המחלה בדרך כלל מלווה בחום בלבד, אך יכולה גם להתפתח למחלה קשה שתוביל אף למוות. מדוע חלק מהמקרים מתפתחים לאירועים קשים ואחרים לא? מחקרים אפידמיולוגים הראו, שילדים שנולדו עם נוגדנים אימהיים לנגיף פיתחו בעקבות חשיפה ראשונית לנגיף תמונה קלינית סוערת. עוד נצפה שבמידה והיתה חשיפה ראשונית לנגיף, ומאוחר יותר תתרחש חשיפה לזן אחר של נגיף ה- Dengue (במיוחד כאשר עבר פרק זמן ארוך מהחשיפה הראשונה), המופע הקליני צפוי להיות חמור וקשה בהרבה. מידע נוסף

חיסונים, בטיחות תרכיבים ופסילת מחקרים

8 מאי, 2017 פעם נוספת, כתב עת מדעי חוזר בו מפרסום מחקר המוצא קשר בין חיסונים לאוטיזם והפרעות נוירו-התפתחותיות אחרות. בשנה שעברה, התעוררה סערה בעקבות פרסום מחקר בתחום זה, שגרמה לכתב העת Frontier לחזור בו במהירות. החודש זה קרה שוב. אותו כתב העת, שמאז שינה את שמו ל- Journal of Translational Science ביצע "חישוב מסלול מחדש" ומשך פרסום בנושא. שני תקצירי המחקר היו כמעט זהים. המחקרים סקרו 666 ילדים בבית-הספר, 39% מהם לא חוסנו. מסקנתם היתה כי החיסון הגביר את הסיכון לבעיות נוירו-התפתחותיות, במיוחד אם ילדים נולדו בטרם עת. לא ניתן הסבר מפורט לסיבת הפסילה.
להלן חלק מתקציר המאמר שנפסל:
חיסון אך לא לידות מוקדמות נמצאו קשורים עם הפרעות נוירו-התפתחותיות, בעוד שהאינטראקציה של לידה מוקדמת וחיסון הייתה קשורה בסיכון מוגבר פי 6.6. החיסון נשאר קשור באופן משמעותי עם הפרעות אלה גם לאחר ניטרול משתנים אחרים. לידה מוקדמת עם חיסון היתה קשורה עם עלייה סינרגיסטית לכאורה והגבירה הסיכויים להתפתחות הפרעות נוירולוגיות. מידע נוסף

הגירה, חיסונים ותחלואה

6 מאי, 2017 להתבטאויות של הנשיא טראמפ בדבר המהגרים הסומלים במינסוטה, מתלווה התפרצות של מחלת החצבת. 44 מקרי חצבת אובחנו עד כה באזור (42 מתוכם לא מחוסנים, 2 נוספים לא השלימו את תוכנית החיסונים). 43 מהחולים הם ילדים מתחת לגיל 10, 38 הם סומלים במקור.
קבוצות הפועלות נגד מתן חיסונים עומדות בין היתר מאחורי מגמה שלילית זו.

מידע נוסף

פוליו: מתקדמים לקראת ביעור המחלה מהעולם

29 אפריל, 2017 כאשר ארגון הבריאות העולמי החליט בשנת 1988, לקדם תוכנית ביעור עולמית נגד מחלת הפוליו, דווחו בעולם 350,000 מקרים בשנה. בשנה שעברה, מס' המקרים המאובחנים עמד על 37 (ב-3 מדינות), ובששת החודשים האחרונים, דווחו 8 מקרים בלבד לעומת 32 בתקופה המקבילה אשתקד.
כחלק מתוכנית הביעור, מדינות רבות, עוברות לחסן רק בתרכיב המומת, אבל מחסור בתרכיב מקשה על השלמת התהליך. מידע נוסף

מחקר מטלטל: האם תרכיב שניתן לילדים באפריקה אחראי להגברת התמותה בקירבם?

EBioMedicine 17 (2017) 192–198 28 אפריל, 2017 בתחילת שנות ה-80' הוכנס לשימוש בתחומים העירוניים של Guinea-Bissau (מדינה קטנה השוכנת במערב אפריקה), תרכיב משולב דיפטריה-שעלת-טטנוס (מומת) ותרכיב חי נגד מחלת הפוליו (התוכנית התבססה על 3 מתנים, בפערים של בין חודש לשלושה חודשים בין חיסון לחיסון). מעט מאד מחקרים, בדקו את השפעות שילוב תרכיבים על שרידות ילדים במדינות נחשלות. מחקר חדש המנסה להתחקות אחר נתוני הקבוצה המחוסנת (ילדים מתחת לגיל 6 חודשים) מצא שרמת הסיכון למוות בקרב המחוסנים בתרכיב המומת בלבד היה גבוה פי-10 מהקבוצה הבלתי מחוסנת לעומת פי-3.5 כאשר אלה היו מחוסנים גם בתרכיב החי נגד מחלת הפוליו. בדיקת נתוני רקע של הילדים, לא מצא מקור להבדל. מידע נוסף

תרכיב מלריה, Mosquirix ישמש לחיסון במלאווי, קניה וגאנה

24 אפריל, 2017 בתחילת 2018, ארגון הבריאות העולמי יחל בבחינת תרכיב נגד מחלת המלריה. במסגרת זו יבוצעו חיסונים נגד מלריה בקניה, מלאווי וגאנה. התרכיב, Mosquirix של חברת GSK, ראשון מסוגו ינתן ב 3 הזרקות, בתדירות של אחת לחודש והרביעית 18 חודש מאוחר יותר. בשלב זה הנסיון יכלול כ- 750,000 ילדים בין הגילים 5 ו-17 חודשים, אשר רק כמחציתם יקבלו את התרכיב. באפריקה, בה הגישה למרכזים רפואיים אינה זמינה במיוחד, תוכנית שכזו מציבה לא מעט בעיות.
מחלת המלריה אחראית ל-212 מיליון מקרים חדשים מידי שנה ו-429,000 מקרי מוות, עיקרם ילדים.
התרכיב עצמו הינו תרכיב מומת, רקומביננטי. הוא מבוסס על ביטוי חלק מחלבון הטפיל Plasmodium falciparum ע"ג אנטיגן חיצוני של נגיף דלקת כבד B, משולב עם אנטיגן חיצוני של נגיף דלקת כבד B. מידע נוסף

שבוע החיסונים הבינלאומי

24 אפריל, 2017 ארגון הבריאות העולמי, חוגג השבוע 24-30 באפריל את שבוע החיסונים הבינלאומי. חשיבות החיסונים ותרומתם בהתמודדות עם מחלות מדבקות וקטלניות אינה מוטלת בספק. מדובר בכלי המרכזי והחשוב ביותר בהתמודדות עם מחוללי מחלה, בזכותם צומצמה התחלואה והתמותה בקרב האוכלוסיה במדינות רבות על פני הגלובוס. אחת הדוגמאות היותר בולטות בתחום זה היא מחלת הפוליו. מאז ארגון הבריאות העולמי, הכריז על תוכנית לביעור המחלה בשנת 1988, מספר המקרים ירד מ- 350,000 בשנה ל-37 בשנת 2016. המדינות היחידות שעדיין מוכרזות כאנדמיות הן 3 בלבד: פקיסטאן, אפגניסטאן וניגריה. מתוך 3 הזנים של נגיף הפוליו, זן 2 נעלם לחלוטין מאז 1999, ומשנת 2016, זן זה אינו נכלל יותר בתרכיבים החיים. זן 3 דווח בפעם האחרונה בניגריה בשנת 2012. מידע נוסף

תרכיב חי נגד נגיף הזיקה, נבדק ונמצא יעיל בעכברים

Nature Medicine 2017 11 אפריל, 2017 הדבקה של נשים הרות בנגיף הזיקה, אחראית לפגיעות מולדות בתינוקות, ביניהן microcephaly (זעירות ראש). מידע המתפרסם בכתב העת המדעי Nature Medicine, חושף ממצאים ראשונים ליעילות תרכיב חי במודל עכברים. התרכיב המבוסס על הפחתה של 10 חומצות גרעין בגנום הנגיף (10-del ZIKV), הצליח למנוע וירמיה בעכברים מחוסנים ומוקעים. תהליך הינדוס דומה נעשה נגד מחלת ה-dengue, תרכיב הנמצא כיום בנסיונות קליניים (שלב lll). מידע נוסף

פוליטיקה, תרכיבים וחצבת

1 אפריל, 2017 בכירים במשרד הבריאות האיטלקי מאשימים את המפלגה האיטלקית "תנועת חמשת הכוכבים" - M5S, בעליה החדה באירועי חצבת המדווחים לאחרונה באיטליה. המפלגה שזכתה ב-2013 ברבע מקולות הבוחרים, ניסתה בשנת 2015 להעביר חוק נגד חיסונים. מאז תחילת 2017, דווחו באיטליה מעל 700 (!) מקרי חצבת, בהשוואה ל-220 מקרים בתקופה המקבילה אשתקד ו- 844 בכל שנת 2016. מידע נוסף

תרכיב שפעת בבני אדם: משמעות כמות האנטיגן בתרכיב

(JID 2017:215 (15 February 4 מרץ, 2017 מחקר חדש המתפרסם בכתב העת המדעי, The Journal of Infectious Diseases, מגלה שמנת חיסון גבוהה (כמות אנטיגן הגבוהה פי 4), יעילה יותר בקרב האוכלוסיה המבוגרת (מעל 65 שנה) ויכולה לצמצם את שיעור התמותה בקרב המתחסנים בעונות בהן אירועי השפעת הם קשים במיוחד.
החוקרים מצאו שבקבוצת המחוסנים שקיבלו את מנת החיסון הגבוהה, שיעור התמותה היה נמוך ב-35% בהשוואה לקבוצה שחוסנה במנה הרגילה. בנוסף, שיעור התחלואה והאישפוזים בקרב קבוצה זו היה נמוך יותר. ממצאים אלה הוכחו לגבי עונת השפעת 2012-2013 (בה היתה דומיננטיות לזן H3N2) אך לא לעונת 2013-2014. מידע נוסף

האם סוף סוף יהיה תרכיב יעיל נגד מחלת המלריה?

Nature 2017 15 פברואר, 2017 מחקר משותף של אוניברסיטת Tübingen (גרמניה) וחברה ביוטכנולוגית בשם Sanaria (ארה"ב), שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature מציג תרכיב נגד מחלת המלריה. התרכיב נבדק בקבוצה קטנה (67 איש) ונמצא יעיל ב- 100% לתקופה של 10 שב' לפחות.
התרכיב (chemoattenuated) מבוסס על ספורוזואיטים של הטפיל (Plasmodium falciparum), משולבים עם תכשיר הגורם להרס ספורוזואיטים (chloroquine). מידע נוסף

חיסון שפעת בקרב צוותים רפואיים, האם אכן יש בכך תועלת?

Jan 27 PLoS One 28 ינואר, 2017 במדינות מסויימות קיימת חובת חיסון שפעת של הצוותים הרפואיים בבתי חולים ומוסדות רפואיים.
צוות חוקרים קנדי, ניתח 4 מחקרים המצוטטים באופן לעיתים קרובות כראיה חיובית כי חובת חיסון של צוותים רפואיים מפחיתה את הסיכוי לתחלואה בקרב החולים. החוקרים ביצעו ניתוח מתמטי של הנתונים והראו שהפחתת הסיכון אינה קיימת כלל כאשר מדובר במחלקות טיפול נמרץ ובתי חולים.הבעיה העיקרית על פי החוקרים היתה שלניסויים באותם מחקרים היו תוצאות בלתי סבירות. לדוגמה, במחקר אחד נקבע כי חיסון שמונה אנשי צוות רפואי יצילו חייו של חולה אחד. אם מסקנה זו הייתה נכונה, אומרים החוקרים פירוש הדבר היה כי חיסון כל צוות בתי החולים בקנדה (או בארצות הברית) יכול למנוע מידי שנה יותר מקרי מוות מאשר אלה שהתרחשו במגיפה הגדולה של 1918 באותן מדינות - מסקנה זו לדעתם היא בלתי אפשרית. מידע נוסף

האם יש קשר בין תרכיב שפעת לבין התפתחות סוכרת נעורים?

17 ינואר, 2017 מחקר שנערך בשבדיה קובע שנמצא קשר בין חיסון בתרכיב פנדמריקס, תרכיב נגד שפעת שיוצר ע"י חברת GSK, לבין הופעה של סוכרת נעורים בשנתיים שלאחר מכן.
גם בישראל נעשה שימוש בתרכיב זה, אך היות ולא בוצע כל ניטור אחר המחוסנים אין נתונים שיכולים להצביע לגבי קשר אפשרי שכזה בקרב המחוסנים בישראל. מידע נוסף

פוליו, שימוש בחלקי מנה לחיסון

13 ינואר, 2017 מחסור במנות תרכיב פוליו, הובילו את ארגון הבריאות העולמי להמליץ על שימוש בחלקי מנה לחיסון ילדים בדרום מזרח אסיה (תרכיב מומת).
תוכנית החיסון בחלקי מנה, מבוסס על שני חיסונים (גיל 6, ו-14 שב'), כאשר כל חיסון מתבסס על חמישית המנה הרגילה.
תוכנית זו יושמה במהלך 2016 (מסיבות דומות) בהודו וסרי-לנקה.
ארגון הבריאות העולמי טוען שהשימוש בחלקי מנה חוסך בתרכיב, בעלויות והיעילות זהה. מידע נוסף